טיול לדרום ספרד 06.10.2013-17.10.2013 חלק 10

לצפייה טובה בצילומים לחצו על F11  

DSC02446

האקווידוקט מהאוטובוס


DSC02447   סגוביה האקווידוקט

העיר סגוביה  יושבה על ידי אצילים, אנשי דת ואנשי מסחר עשירים, שהותירו אחריהם ארמונות ובתים מעוטרים,כנסיות ומנזרים, בית כנסת שהיום הוא כנסייה, ומבצר אלקסר העצום.  הליכה ברחובות העיר משולה לביקור במוזאון פתוח. 

DSC02586 רחובות סגוביה

אמני המקום נתנו דרור לידם ודמיונם על קירות הבתים.   רחובותיה המפותלים, סמטאותיה הצרות,מועדוני הפלמנקו המשגשגים, הופכים את סגוביה ליעד תיירות פופולארי ולאחת הערים היפות בחבל.

DSC02581 סגוביה

אין כאן בית הדומה לאחר, ובבתים רבים נותרו על כנם תבליטי סמלי משפחות האצולה. שחלקם משוחזר לשימור. העיר העתיקה זכתה לקבל הכרה מארגון אונסק"ו, בין השאר בשל מגוון רחב של טכניקות בנייה וסגנונות שונים.

DSC02611 מרפסות סגוביה

מרפסות

כל אלו הופכים את סגוביה ליעד תיירות מרתק ולאחת הערים בהיסטוריה היהודית שנקשרו לפרדיננד ,לאיזבלה ולגירוש ספרד.
האסון הנורא של יהדות ספרד בימי הביניים.
DSC02609 מרפסות סגוביה


בניין  בדרך.

איזבלה ופרדיננד עדיין דמויות נערצות בספרד. איזבלה מכונה עד היום איסבלה קתוליקה – איזבלה הקתולית, והזוג הצעיר ,היא בת 19 והוא בן 18, הניחו את היסודות לספרד של היום.  המלכה הצעירה מקסטיליה והמלך מאורגון, איחדו את ממלכותיהם והביאו את הממלכות לישות אחת. הם גם אלה שפעלו בתקופת המעבר בין ימי הביניים לעת החדשה, והפכו לכוח רב עצמה באירופה ובעולם.
DSC02610 מרפסות סגוביה

עוד מרפסת

הנישואים הוחלטו כשהם היו עדיין רכים בשנים.  איזבלה מצאה מקלט בין חומות המבצר, ומשם נערכה לכיבוש המלוכה. בין שאר תומכיה, היא זכתה לתמיכת מועצת העיר סגוביה והוכתרה במבצר למלכת קסטיליה וליאון.
היא פנתה לאביו של פרדיננד,ובסודיות המשיכה במשא ומתן.
נישואי הצעירים נערכו בסודיות בשנת 1469.  לא היו אלה נישואי אהבה,
על אף שהמטרות היו פוליטיות,הם היו שותפים מסורים לאורך חייהם המשותפים.

בשלב הראשון של הנישואים היו בני הזוג סובלנים, והמשיכו במסורת הסובלנות של קודמיהם. הם הגנו על קהילות יהודיות, ואף העסיקו במינהל המדינה יהודים כאברהם סניור בן סגוביה, שאותו הטבילה המלכה לנצרות ולאחר מותו חזרו חלק מבני משפחתו לחיק היהדות. יש גרסה שאומרת שאברהם סניור, שהפך לידידו האישי של המלך, היה זה שהפגיש ביניהם.
DSC02586 רחובות סגוביה

בקיץ 1995 התפרסם סיפור שכתב ר' אליהו קפסאלי, שחי במאה ה-16 בקנדיה היא כרתים בתקופה הוונציאנית. ושימש בה כרב. בתפקידו כרב וכראש הקהל הוא פגש אנשים שגורשו מספרד וכתב על כך ספר "סדר אליהו זוטא".   הסיפור על "המלך פרדיננד, האם היו לו שורשים יהודיים?"  
"לדברי ר' אליהו קפאסי, חלק מהאנוסים היו במעמד כלכלי ופוליטי גבוה. הסיפורים שסיפרו לו , לא היו רק שמועות רכלניות אלא מידע אמין מאוד, שהגיע ממקורות שהיו סודיים ביותר.  

סיפור הרב אליהו מסופר בפירוט רב, מה שמוכיח שהמלך הספרדי פרדיננד היה ממוצא יהודי.

DSC02583 דלת סגוביה

דלת כניסה לבית

היה הייתה בחורה יפהפייה ושמה פלומבה. מלבד יופיה המדהים היא הייתה גם משכילה מאוד.  פלומבה הייתה נשואה ליהודי צעיר ונאה מאוד, השייך לבית אריסטוקרטי. הם גרו בבית מפואר בפרוור של עיר גדולה.
יום אחד, כשיצאה עם המשרתת למסע קניות, ראה אותה אציל ספרדי ששמו היה פדריקה אלמירנטה דה קסטיליה, שהיה אחד המושלים האהובים. פרדיקה התאהב נואשות בפלומבה, והצליח להערים עליה ולפתות אותה… פלומבה הרגישה אשמה נוראית, וסיפרה לבעלה על הרומן. בעלה, שלא יכול היה לשאת את הבושה והמבוכה, עזב אותה.  היא גילתה שהיא בהיריון, ולאחר מכן נישאה לגבר אחר.  הידיעה על הולדת התינוק הגיעה לאוזני אלמירנטה האציל, והיה לו ברור שהתינוק הוא בנו. הוא לקח את הילד, הביא אותו לגור אתו בארמון והעניק לו חינוך מעולה, שמתאים לנסיך. פלומבה אמנם סירבה לוותר על בנה, אבל נאלצה להסכים.   כאשר הצעיר גדל הוא נישא לנסיכה שילדה לו ארבע בנות. שלוש מהבנות נישאו לנסיכים ממשפחת המלוכה. הבת הרביעית הייתה נשואה למלך ארגון, ומתוך האיחוד הזה נולד בן, פרדיננד".
DSC02453 סגוביה

מנהיגי הקהילה היהודית הספרדית ידעו על מוצאו היהודי של פרדיננד, וציפו שהמלך פרדיננד יהיה מאוד סובלני בטיפולו בנתיניו היהודים.  למרבה הצער, ההיסטוריה והגורל הוכיחו אחרת.

DSC02449 סגוביה

יש הטוענים שלדמויות רבות הקשורות בגירוש יהודי ספרד היו שורשים יהודיים, לאשתו של פרדיננד, איזבלה, גם לדייגו דה רזא, שהיה האינקוויזיטור הראשי לאחר טורקבמדה, לכומר שהשיא את פרדיננד ואיזבלה, ולשר האוצר שהיה אחראי לתקצוב מסעו של קולומבוס – שגם בנוגע אליו יש סימני שאלה.
ההרעה וההידרדרות ביחס ליהודים (ולמוסלמים) החלו בשנת 1476, בצווים מלכותיים שהתקינו המלכים, במטרה להפוך את ספרד למאוחדת באמונתה, ולעקור מן השורש את חטא הכפירה. בשנת 1480 הוקמה האינקוויזיציה.  

המשך יבוא

חלק ראשון
חלק שני
חלק שלישי
חלק רביעי
חלק חמישי
חלק שישי
חלק שביעי
חלק שמיני
חלק תשיעי
חלק עשירי

טיול לדרום ספרד 06.10.2013-17.10.2013 חלק 6

לצפייה טובה יותר לחצו על F11

מדריד עשירה באוצרות, אנחנו ממשיכים בסיור ועוברים אל המזרקה עם נפטון,
מזרקת נפטון מדריד
אל הים, רוכב על מרכבה בצורת קונכייה רתומה לשני סוסים עם זנבות דגים, על פי המיתולוגיה היא מייצגת את הסערות. נפטון מחזיק קלשון בידו השמאלי ונחש מפותל בזרועו הימנית.  מזרקה זו היא אלגוריה על הצי הספרדי ששופץ והפך מודרני על ידי מלך קרלוס שלישי לשמירה והגנה על המושבות הספרדיות.  נפטון הוא גם סמלה של מדריד השנייה , הכדורגל, כאשר אתלטיקו מדריד מנצחים, הם חוגגים כל טורניר במזרקה זו.


לצידי הדרך מוקמות במות – הכנות ליום קולומבוס שחל ב-12 באוקטובר.  יום אמריקה או יום קולומבוס המציין את היום בו הגיעו מגלי העולמות האירופאים בראשות קולומבוס אל היבשת אמריקה.   ליד המזרקה שנמצאת בשיפוץ.

המזרקה של פוסידון -נפטון
מזרקת פוסדון מדריד

פלאזה אוריינטה ממוקמת בין הארמון המלכותי, בעל אותו השם, לתיאטרון המלכותי שמשמש כיום למופעי בלט ואופרה. בכיכר ניצב פסל הפרש הרכוב על סוס הוא פסלו של המלך קרלוס השלישי.

הרחבה נמצאת בצד המזרחי של הארמון המלכותי.
הרחבה הושלמה בתקופת שלטונו של איזבלה השניה אבל התחילה על ידי ג'וזף בונפרטה, ששלטה בספרד 1808-1814 לספירה.  תיאטרון ריאל או בשמו האחר תיאטרון דה לה האופרה הוא בין הבניינים המקובצים בחצי עיגול מסביב לכיכר. במאה ה -18. התקופה שבין 1818 ו -1849 הייתה תקופה סוערת לספרד.
הקמת התיאטרון המלכותי עוכב  עד שאיזבל השניה התערבה כדי להורות להשלמתו, שהתרחשה בשנת 1850.
במרכז הרחבה מזרקה מעוטרת יושבת על ידי פסל של פיליפ הרביעי. פסלו של פיליפ הרביעי הוקם בשנת 1843. מסביב לגינה שבכיכר דמויות של מלכים ספרד. דמויות אלה נועדו כדי לקשט את הגג של הארמון המלכותי. משקלם מנע זאת.
בפלאזה דה אוריינטה בשעות הערב המאוחרות ניתן לשמוע מוסיקה באוויר.
נגני רחוב לעתים קרובות מנגנים קונצרט חופשי במלוא מובן המילה מול הארמון המלכותי.
אנחנו ממשיכים לארמון המלך שמוכר גם בשם "ארמון המזרח". הארמון משמש כמעונו הרשמי של המלך ומשמש לטקסים רשמיים.

DSC02266 1

מנורות וגדר

ארמון המלך מדריד

ארמון המלך

המלך חואן קרלוס אינו מתגורר בארמון זה אלא בארמון סרוסאלה – Palace of Zarzuela. ארמון המלך נמצא ברחוב Bailén ביילן במערב העיר משקיף ממזרח על נהר מנסאנרס Manzanares.

במקום בו עומד הארמון הייתה מצודה מוסלמית מהמאה העשירית תחת שלטונו של מוחמד הראשון אמיר קורדובה.

ארמון סיבלס - בית העירייה

ארמון סיבלס – בית העירייה

Plaza de sol madrid

פוארטה דל סול Puerta del Sol  הככר המרכזית במדריד.
הככר נמצאת בתחילת רחוב אלקלה בחלקו המערבי.
הככר אינה מרוחקת מארמון המלך ומפלאסה מאיור.  קרני השמש שחדרו לככר דרך השער המזרחי של העיר הן המקור לשמה של הככר.

DSC02315 1  Bear and the Madrono Tree heraldic symbol of Madrid

הסמל המסחרי של מדריד הדוב אוכל עץ תות
הדוב אוכל עץ תות מדריד

כבר במאה ה-17 ככר זו הייתה חשובה במדריד.
בית הדואר שנמצא בפאתי הכיכר הפך לאבן שואבת עבור האנשים שהתכנסו בככר.  או נכון יותר נקודת מפגש אולטימטיבית עבור צעירים ותיירים הגודשים את הככר שבשנים האחרונות הפכה ל-מידרחוב.
הכיכר עמוסה במטיילים הפוקדים את החנויות,הקניונים ועוד שיש במקום.

כיכר פוארטו דל סול
תבליט בכיכר


קילומטר אפס


בככר זו קבועה טבלה ממנה מודדים את המרחקים בספרד.

DSC02323 פסלו של קרלוס 3

פסלו של קרלוס השלישי

בית הדואר וכיכר השעון

בית הדואר וכיכר השעון

על קיר בית הדואר חקוקה כתובת המציינת כי במקום זה בשניים במאי 1808 התחילה התקוממות כנגד נפוליון.  מאורעות חודש זה הונצחו בציוריו המפורסמים של פרנציסקו גויה ובעיקר הציור המפורסם שלו השלושה במאי בו הוא מתאר הוצאה להורג בידי כתת יורים של נידון הלבוש בחולצה לבנה. ציור קשה לצפייה אבל חשוב.

פרנסיקו גויה הוצאה להורג

באופן אירוני, שנתיים אחר כך בחודש מאי 1810 הפך המושג "סול דל מאיו" Sol de Mayo כמאורע המציין את תחילת ההתקוממות של הארגנטינאים והאורגוואים כנגד השלטון הספרדי בדרום אמריקה.

רחוב גראנד ויה – דרך גדולה הוא רחוב יוקרתי במרכז מדריד.  הוא אחד מהרחובות העמוסים במדריד וממוקמים בו בתי מלון רבים לצד אולמות קולנוע גדולים. הוא נחשב לאחד ממוקדי הקניות המרכזיים של העיר.
רחוב גרנד ויה
הרחוב ידוע באדריכלות המרשימה של רבים מהבניינים לאורכו.
בשנים האחרונות מפנים אולמות קולנוע רבים את מקומם לטובת מרכזי קניות.
באמצע המאה ה-19, החליטו מהנדסי העיר כי יש צורך בדרך חדשה שתוביל מרחוב אלקלה לפלאסה דה אספניה. התוכנית הצריכה את הריסתם של מבנים רבים במרכז העיר. שנים רבות התוכנית לא אושרה.
וכונתה בציניות 'גראן ויה' – דרך גדולה. התוכנית אושרה לבסוף ב-1904 וביצוע החל שנתיים מאוחר יותר.
מדריד צלה דה ויה 2
רחוב צלה דה ויה

חלקו האחרון של הרחוב הושלם ב-1929.  הרחוב החדש יצר הזדמנויות לאדריכלים שיכלו לתכנן מבנים גדולים ומודרניים לאורך הרחוב. המבנה הראשון והמפורסם מבין הרבים שנבנו לאורך הרחוב הוא בניין מטרופוליס, שבנייתו הושלמה ב-1911. מבנה מפורסם נוסף ברחוב הוא בניין טלפוניקה,
בניין טלפוניקה מדריד
בניין טלפוניקה
חברת התקשורת הספרדית. בנייתו של בניין טלפוניקה הושלמה ב-1929, ובגובה 88 מטרים הוא היה לבניין הגבוה במדריד בזמנו.
לגראן ויה

שלושה חודשים לפני שהחלה מלחמת האזרחים הספרדית אוחדו שני מקטעים ונקראו 'שדרת CNT', בהשפעה פוליטית. לאחר תחילת המלחמה שונה שם הרחוב ל'שדרת רוסיה', בשל תמיכתה של רוסיה ברפובליקה הספרדית, ומאוחר יותר שונה השם ל'שדרת ברית המועצות'. הרחוב שינה את שמו פעמים רבות עד שקבל את השם הנוכחי ב-1981 גרנד ויה .
שער הניצחון מדריד 1
שער הניצחון של מדריד

שער הניצחון (בספרדית Arco de la Victoria) המכונה לעתים גם שער מונקלואה,במטרה ליצור דמיון לשער אלקלה ושער טולדו, הוא שער ניצחון במדריד.
השער נבנה בין השנים 1953 ו-1956 בהוראתו של הדיקטטור פרנסיסקו פרנקו, לציון ניצחונו במלחמת האזרחים הספרדית. השער ממוקם ברובע מונקלואה – ארבקה ומתנשא לגובה של כ-40 מטרים.  בפנים השער נמצאות מספר תוכניות ודגם של מתחם האוניברסיטה הקומפולטנסית. השער פרי יצירתם  של האדריכלים מודסטו לופז אוטרו  ופסקל בראבו סנפליו והפסלים מוסס הוארטס וחוסה רמון ארגי אורטלס. על השער כתובות בלטינית.
שער אלקאלה
שער אלקאלה בספרדית Puerta de Alcalá הוא אנדרטה הנמצאת בכיכר העצמאות (Plaza de la Independencia) במדריד.
השער ממוקם סמוך למרכז העיר ומטרים ספורים מהכניסה הראשית לפארק בואן רטירו, על צירו של רחוב אלקלה.  שמו של השער נגזר מהדרך הישנה ממדריד לעיר הסמוכה אלקלה דה אנרס.
השער נבנה בשנת 1778 בהוראתו של המלך קרלוס השלישי והחליף שער קטן יותר שעמד במקום לפניו.  בשנת 1823 נפגע השער מרסיסי פגזים במסגרת מלחמת האזרחים הספרדית, סימני הפגיעה נראים על השער עד היום.

שער טולדו Puerta de Toledo

שער טולדו (בספרדית: Puerta de Toledo) הוא אנדרטה במדריד.

כבר במאה ה-15 ניצב בחומות העיר מדריד שער שנקרא על שמה של העיר טולדו, אליה הובילה הדרך היוצאת ממנו. בשנת 1625,כחלק מבניית חומה חדשה על ידי המלך פליפה הרביעי, נבנה שער טולדו חדש, במיקום קרוב יותר למרכז העיר מדריד.
התוכנית הראשונה לבניית שער טולדו עלתה בימי שלטונו של ז'וזף בונפרטה בספרד.  התוכנית מעולם לא יצאה לפועל בשל גירושם של הצרפתים.
במקומה נבחר תכנון חדש של השער כאנדרטה להנצחת עלייתו בחזרה לשלטון של המלך פרננדו השביעי. השער נבנה בין השנים 1817 ו-1827,הוא עשוי לבני גרניט ומורכב מקשת מרכזית ושני שערים משניים.

משך יבוא

חלק ראשון

חלק שני
חלק שלישי
חלק רביעי
חלק חמישי

טיול לדרום ספרד 06.10.2013-17.10.2013 חלק 5

לצפייה טובה בתמונות לחצו עליהן או לחצו על F11

הביקור במוזיאון פראדה ערך למעלה מארבע שעות. הבטן קירקרה:) מצאנו את עצמנו הולכים ברגל ברחובות מדריד. המבחר הגדול של בתי הקפה והמסעדות שיש בסביבה בלבל אותנו:). בסופו של דבר התיישבנו בקפה נחמד, חיברנו שולחנות שתינו ונישנשנו והמשכנו לטייל בסביבה רגלית.
מוזיאון פראדו נמצא ממש במרכז וקרוב לכל מקום מרחק הליכה.
DSC02289 1

מוזיאון פראדו מזוית אחרת.
פלאסה מאיור Plaza Mayor היא כיכר מרכזית במדריד.

פלאסה מאיור 1

פלאסה מאיור פסלו של פיליפ השלישי

פלאסה מאיור 5 Plaza Mayor Madrid Phillip III

פסלו של פיליפ השלישי מזוית שונה.

פלאסה מאיור היא כיכר מקומרת במרכז מדריד אשר מהווה יעד פופולרי לתיירים ולמקומיים כאחד. הכיכר המלבנית הסימטרית בנויה בארכיטקטורה אחידה והחליפה את שמה כמה פעמים במהלך ההיסטוריה (נקראה גם כיכר הרפובליקה, כיכר הפרברים).
במהלך ימי הביניים המקום היה שוק מחוץ לחומות מדריד. במהלך 1560,
המלך פיליפ השני ביקש מחואן די הררה, הארכיטקט של אסקוריאל, להפוך את השוק לכיכר אמיתית.  הדבר התרחש  ב-1617 תחת הנהגתו של חואן גומז דה לה מורה יורש העצר של הררה.
בניית הכיכר הושלמה אחרי שנתיים של בנייה בלבד! סנסציה לאור העובדה שהכיכר ענקית, אורכה כ-129 מטר ורוחבה כ-94 מטר. בתקופה זו הכיכר הייתה מוקפת במבני עץ בני 6 קומות בכל באחת מפינותיה. הבתים נשרפו בשנים 1631, 1672 וב-1970.  בכל פעם המבנים נבנו מחדש, כאשר הבנייה האחרונה אותה אנו רואים היום בוצעה לאחר עיצוב של האדריכל חואן דה וילנובה.
צורת הכיכר מלבנית, והיא מוקפת היום בבנייני מגורים בני שלוש קומות, בבניינים נמצאות 237 מרפסות המשקיפות אל הכיכר.

הכיכר כוללת תשע כניסות וממוקמת בסמיכות לכיכר מרכזית אחרת,פוארטה דל סול.
DSC02319 כיכר פוארטו דל סול

עוד זוית

DSC02231 1

מדריד

DSC02297 1

הסוסים בראש המבנה המרשים

DSC02131 1

כיכר אמליו קאסטלאר

מפה של כיכר אמליו קאסטלאר

מפת האזור

פסלו של אמליו קאסטלאר

מבט מהאוטובוס אל  פלאזה דה סיבלס.
כיכר המורכבת מפסלי שיש עם מזרקות שהפכו לסמל של מדריד. הכיכר נמצאת בצומת של רחוב דה אלקלה הארוך שעובר ממזרח למערב,רחוב פאסו דה רקולטוס לכיוון צפון,פאסאו דל פראדו לכיוון דרום.  פלאזה דה סיבלס נקראה במקור פלאזה דה מדריד. בשנת 1900,מועצת העיר שינתה את שמה לפלאזה דה קסטלר, אשר הוחלף בסופו לשמה הנוכחי. בככר ארבעה בניינים בולטים,הבנק של ספרד, פלאסיו דה בונאויסטה.
Palacio de וCibeles- Palacio de.

DSC02134 1

פסל נוסף
DSC02138 1
מגדל אירופה.

במדריד 4 בניינים גבוהים שבולטים מעל העיר.

אובליסק קאחה

פלאסה דה קסטייה.
בחלקה הצפוני של ככר קסטייה נבנו בשנת 1996 שני מבנים נטויים בזוית של 150 ובגובה של 115 מ'. העימוד של המבנים,יוצר אשליה של שער בעיני המתבונן.
המקום מכונה שער אירופה. המגדלים מוכרים כמגדלי קיו KIO שהם ראשי התיבות של המשקיעים כוויתים.  לפני מספר שנים נרכשו המבנים על ידי בנק מדריד
Caja Madrid וחברת Realia ריאליה הספרדית.

בשנת 2002 במלאת 300 שנים לבנק מדריד החליטו פרנסיו להנציח את פועלו בהקמת אובליסק מתכת שכינויו אובליסק קאחה.
הארכיטקט הספרדי סנטיאגו קלטרווה מי שבנה את גשר המיתרים בירושלים וגשרים ומבנים נוספים בכל העולם,הכין את תכנית האובליסק.
האובליסק עשוי מתכת. קוטר האובליסק הוא 2 מ' והוא חלול.
מגדל קאחה מדריד הדרומי והגבוה מבין ארבעת המגדלים מתנשא לגובה 250 מ' והוא הגבוה ביותר במדריד ובספרד.

מגדל הקריסטל מדריד

מגדל החלל,מתנשא לגובה 224.5 מטר'.  ומגדל הקריסטל הוא השני בגובהו במדריד והוא נמוך רק ב-89 ס"מ ממגדל קאחה מדריד.
מגדל סקיר-ולהרמוסו מתנשא לגובה 236 מ'.
DSC02170 1

בניין מרשים נוסף
DSC02174 1

 בניין המטרופוליס, אחד המבנים המרהיבים בעיר

DSC02175 1

רחוב במדריד

DSC02181 1

רחובות מדריד
DSC02188 1

פלאסה דה אספניה – במקום אנדרטה מפוארת המוקדשת למיגל דה סרוואנטס הסופר והמחזאי הידוע.

1

פלאסה דה אספניה היא כיכר מפורסמת ומרכזית במדריד. הכיכר ממוקמת במרכז העיר מדריד, בקצהו המערבי של רחוב גראן ויה ובסמוך לארמון המלוכה.
ברחובות הגובלים בכיכר נמצאים שניים מהמבנים הגבוהים בעיר – מגדל מדריד ובניין ספרד.
Plaza de España - Madrid

Edificio de España המבנה החום אדום מאחורי האנדרטה.
במרכז הכיכר מוצבת אנדרטה לזכרו של הסופר והמחזאי הספרדי מיגל דה סרוואנטס.  עיקר בנייתה של האנדרטה נערכה בין השנים 1925 ו-1930.

האנדרטה הושלמה רק בשנת 1957.  האנדרטה מורכבת מעמוד אבן שבחלקו התחתון פסלו של סרוואנטס ולרגליו פסלי ברונזה של דון קישוט וסנצ'ו פנסה, גיבורי הרומן המפורסם של סרוואנטס, דון קישוט. בשני צידי העמוד מוצבים פסלי אבן של דולצינאה, בחירת לבו של דון קישוט.

DSC02192 1

פסל ברונזה של דון קיחוטה וסנשו פנסה גיבוריו של סרוונטס.

דון קישוט וסנשו םנסה

פסל ברונזה נהדר של דון קיחוטה וסנשו פנסה

DSC02208 1

דולצינאה

DSC02209 1

 עוד מהמזרקה

DSC02206 1

הצד השני של האנדרטה
DSC02219 1

 Edificio de España
DSC02221 1

 Fountain in Plaza d'Espana

DSC02233 1

עוד מזרקה

DSC02292 פלאסה דה סיבלס בספרדית Plaza de Cibeles  היא כיכר מפורסמת ומרכזית במדריד, ואחד מסמלי העיר.

DSC02293

המזרקה בשיפוץ
מזרקת סיבליוס 4 מקור ויקיפדיה

מקור הצילום של המזרקה בפעולה  ויקיפדיה

הוד רוממותה מלכת ספרד עוברת בשיירה מלווה שוטרים לפנינו. התנועה נעצרת.
עוד חוויה נחמדה.
המזרקה של סיבלס נמצאת בחלק ממדריד שנקראת רקולטוס  דה פאסו . המזרקה הזאת, נקראת על שם סייבל  אלת פוריות הרומית, נתפסה כאחד מהסמלים החשובים ביותר של מדריד. מזרקת סיבלס מתארת את האלה, יושבת על מרכבה רתומה לשני אריות. המזרקה נבנתה בתקופת שלטונו של שארל השלישי ותוכננה על ידי ונטורה רודריגז בין השנים 1777 ושנת 1782.

DSC02299 1

האלה והמרכבה הן העבודה של פרנסיסקו גוטיירז והאריות של רוברטו מישל. מזרקת המקור עמדה בסמוך לארמון Buenavista, והועברה למקומו הנוכחי באמצע הכיכר בסוף המאה ה -19.  המזרקה של Cibeles אומצה על ידי מועדון כדורגל ריאל מדריד, שהאוהדים משתמשים בככר לחגוג את הניצחונות שלה בתחרויות ליגת האלופות או גביע הספרדי.

המשך יבוא

חלק ראשון
חלק שני
חלק שלישי
חלק רביעי
חלק חמישי

טיול לדרום ספרד 06.10.2013-17.10.2013 חלק 4

לצפייה טובה יותר לחצו על F11
אחרי סיור חלקי במדריד,אנחנו מגיעים למוזיאון פראדו.

07.10.2013 MADRID 1   מפה של מדריד בקובץ PDF בלחיצה על הקובץ להגדלה חלק 1
07.10.2013 MADRID 2
מפת מדריד חלק 1

07.10.2013 MADRID 2 מפת מדריד בקובץ PDF בלחיצה על הקובץ חלק 2

07.10.2013 MADRID  1

מפת מדריד חלק 2

מוזיאון פראדו

מוזיאון פראדו

PRADO 2

עוד מבט
DSC02275 1

זוית נוספת

07.10.2013 MUSEUM PRADO 1

חלק מהציורים המרשימים במוזיאון

07.10.2013 MUSEUM PREDO 2

עוד מתכולת המוזיאון בו הצילום אסור.

07.10.2013 MUSIUM PRADO 3

מפת המבנה הפנימי והאזורים הנגישים במוזיאון בקומה 1 מתוך כמה. רק שיהיה לכם מושג על גודל המוזיאון. ביקרנו רק בקומה ראשונה כי המוזיאון ענק ובארבע שעות + בקושי מספיקים לראות משהוא בריצה:).

מוסאו דל פראדו (כך בספרדית) הוא המוזיאון הגדול והמפורסם ביותר במדריד, במוזיאון נמצא אחד האוספים הגדולים ביותר של אמנות אירופית מן המאה ה-14 ועד תחילת המאה ה-19. המוזיאון נחשב לאחד מעשרת המוזיאונים הטובים בעולם.
המוזיאון נמצא באחד המבנים המרשימים שנבנו במסגרת תכניתו של המלך קרלוס השלישי (1716 – 1788) לשיפור פני העיר מדריד.
בזמן כהונתו,הייתה מדריד עיר בירה צעירה שנראתה עדיין כעיירה קסטיליאנית קטנה ובלתי מתוכננת. השם "פראדו", שפירושו "אחו", הוצמד לסביבת המוזיאון ומאוחר יותר למוסד המוזיאון עצמו. השטח סביב למוזיאון הפך לפארק מפואר שבו מזרקות ואנדרטות מרשימות, שעיצובן הותאם לרעיונות עידן האורות והקלאסיציזם (קלאסיציזם הוא מונח המציין את הנטייה התרבותית להעדפת ההישגים ובכלל זה צורות הביטוי האמנותיות של העת העתיקה,בראש וראשונה יוון העתיקה ורומא העתיקה. נטייה כגון זו הופיעה בתקופות שונות בהיסטוריה של תרבות המערב. ביטויים בולטים של נטייה זו ניתן למצוא בתרבות הרנסאנס באיטליה ובאמנות הנאו-קלאסיציסטית במהלך המאה ה-19).
במקביל, מבנה הפראדו של ימינו, שעוצב על ידי האדריכל המלכותי חואן דה וייאנובה, יועד תחילה לשמש מוזיאון למדעי הטבע.  בניית המוזיאון נעצרה בעקבות פריצת מלחמה עם נפוליאון. המבנה שימש את מטה חיל הפרשים הצרפתי כמחסן לאבק שריפה. בנוסף לנזק שנגרם כתוצאה מהמלחמה,גנבו אזרחי מדריד מהמבנה חומרי בנייה בעודם מנסים לבנות מחדש את בתיהם ההרוסים.
ב-1813, לאחר הכיבוש הצרפתי, עלה לכס המלוכה פרדיננד השביעי, מלך ספרד, נכדו של קרלוס. אשתו השנייה של המלך,מריאה איסבל דה ברנסה, התעניינה מאוד ברעיון נשכח שהוצע על ידי אחד מיועציו של קרלוס השלישי והוא: להקים מוזיאון לאמנות בעיר הבירה. המלכה השפיעה על בעלה להקים את המוסאו דל פראדו, אולם מתה טרם נחנך המוסד.
ב-19 בנובמבר 1819 נחנך המוזיאון המלכותי לציור ולפיסול במבנה הפראדו.
במוזיאון כ- 8600 ציורים ופסלים. רק חלק קטן מהן מוצגים לציבור.
ביניהם מגדולי הציירים הספרדיים.
מעט על הציירים למדנו ממדריכה של המוזיאון שליוותה אותנו ונתנה לנו בקושי על קצה המזלג הסברים על מה שנמצא במוזיאון.

מעט תרבות.

אֶל גרקו (El Greco, בספרדית בהשפעה איטלקית: "היווני"; 1541 – 7 באפריל 1614) הוא השם בו התפרסם הצייר, הפסל והאדריכל היווני (יליד כרתים) דומניקוס תאוטוקופולוס.  את רוב פעלו האמנותי עשה באיטליה ובספרד.
אל גרקו נולד בכרתים ,בתחילה צייר איקונות. הוא נחשב לרב-אמן בכרתים, בגיל 26 נסע לוונציה ולרומא, שם למד אצל טיציאן. ב-1577 היגר לטולדו, שהייתה אז הבירה הכנסייתית של ספרד, ושם יצר את יצירותיו הבוגרות.  שם גם החל בקריירה מוצלחת כצייר קישוטי מזבח ודיוקנאות. לאחר מותו נשכחו עבודותיו יחסית.
רק בסוף המאה ה-19 גילו אמנים ומבקרים עניין מחודש באופן ההבעה הייחודי שלו. שחרור הצורה, התאורה והצבע ביצירתו של אל גרקו היוו השראה לאמנים כפבלו פיקאסו וג'קסון פולוק במאמציהם לשנות את פני אמנות הציור במאה ה-20.
רבות מיצירותיו מוצגות במוזיאון זה.

אֶל גרקו צייר עבור המלך פיליפ השני. כדי לשרוד,הוא היה חייב לצייר כל יום. רוב ציוריו הם בנושא דתי ובעיקר ישו.

El Greco - The Knight with His Hand on His Breast

מקור הציור כאן  זה הוא אחד הציורים המפורסמים ביותר של אל גרקו, היד על החזה.  יש שטוענים שזה אוטופורטרט של הצייר.
משמעות היד על החזה היא, כבוד למשפחה לדת כמו גם הספרדי המכובד.
מצד שני, החרב כדי להגן על משפחתו. ראו 2 הפורטרטים כמה הם דומים.

EL GRECO

מקור הציור כאן . אוטופורטרט של אל גרקו.

במוזיאון פראדו מוצגות יצירות מופת מהמפורסמות והחשובות של עולם האמנות.
אחת היצירות הידועות ביותר של מוזיאון פראדו היא הציור "לאס מאנינס" (Las Meninas). זוהי יצירתו המפורסמת ביותר של דייגו ולסקס בן המאה ה-17.

לַאס מֶנינַאס, (Las Meninas – 1656)  
פירוש שמו של הציור בפורטוגזית הוא "משרתות הכבוד".
הציור מתאר את הנסיכה אינפנטה מרגריטה, בת החמש בתם הבכורה של פליפה הרביעי מלך ספרד מנישואיו השניים למרים אנה,מוקפת במשרתותיה,גמדותיה וכלבה. על המדרגות המזכיר של המלך. בולטת מאוד התאורה מאחורי המדרגות. מה שמעניק לתמונה מימד של עומק ומאפשר לדמיון המשך.
בצד שמאל של התמונה ניתן לראות את ולסקס עצמו, נחבא למחצה מאחורי מעמד הציור הגדול. למרות שנחבא,הוא עוקב בעיניו אחרינו.
האינפנטה עומדת בין משרתותיה,וגמדתה לימינה. על אף היותה הדמות הנמוכה ביותר בציור, האינפנטה היא ללא ספק מרכז הקומפוזיציה.  אחת המשרתות כורעת ברך לפניה והשנייה קדה כלפיה קידה, והדבר הופך את הנסיכה הצעירה, בצבעיה הבהירים ושמלתה המנופחת, למקור התנועה ביצירה. הגמדה, שגובהה זהה לזה של הנסיכה, היא דמות כעורה אשר בהשוואה אליה נראית הנסיכה עדינה, שברירית וייחודית. בשמאל התמונה, חשוך ורוגע, מוצג הצייר עצמו כשהוא עומד מאחורי בד הקנבס הרחב. זהו אחד הפורטרטים העצמיים הטובים ביותר של ולסקס שנשתמרו.

מעל ראשה של הנסיכה ניתן לראות במעומעם את הזוג המלכותי, שנשקף מתוך מראה שתלויה בצדו הרחוק של החדר.
העמדת הדמויות בתמונה, שנראית פשוטה וסתמית, נחשבת לגאונית מאין כמוה. המלך פליפה הרביעי ומלכתו, על אף שהם נראים אך בקושי, הם נושא התמונה, ואליהם מוסבת תשומת הלב של כל הנוכחים בחדר.  מבטו של הצייר מופנה אליהם בעוד הוא מצייר אותם, וכל ההתרחשות בחדר היא למעשה ביקור של הנסיכה ומשרתותיה בסטודיו שבו מציירים את הוריה. כצופים אנו מסיקים כי מקומנו נפקד מהסצנה כולה, כיוון שבנקודת מבטנו מוצב למעשה הזוג המלכותי. תפיסה  זו הגאונית של ולסקס מחוזקת בכך שהציור אותו מצייר ולסקס בתמונה נסתר לחלוטין מעיני הצופה בה. מעניין עוד יותר הכלב,אם תסתכלו עליו הוא נראה ממש חי. הגדילו את הציור בלחיצה עליו או F11.

לס מניאנס 3 Diego Velázquez Las Meninas Die Hoffräulein

וולסקס מאופיין בציורים בשחור לבן ומשחקי אור וצל.  הרבה מציוריו הם ציורים פוליטיים,ובעיקר ציורי מלחמות בין ההולנדים לספרדים,ניצחון הספרדיםועוד.
החברים שלו משמשים כדוגמנים.
ולאסקז 1
כריאליסט, תיאר ולסקס בציוריו רק את שראה במו עיניו, ועל כן מתקבלת לעתים התחושה שדמיונו היה מוגבל.  במרבית הציורים בנושאים דתיים שצייר,מועבר המסר באופן פשוט ובלתי אמצעי, על אף שמספר עבודות כאלו מביעות פאתוס רב. הדמויות בציוריו של ולסקס תמיד חיוניות ונראות כמו נלכדו בעדשת מצלמה בעת מעשיהן ולא כמו שצויירו שעות ארוכות בצבעי שמן.
עד למאה ה-19, לא היה עניין רב בוולסקס וביצירותיו בקרב שוחרי האמנות מחוץ לספרד.   הראשונים שגילו את יצירותיו לעולם היו דווקא האנגלים ובראשם האמן דייוויד וילקי אשר ביקר במדריד בשנת 1828 וכתב כי הוא חש בנוכחותו של כוח חדש באמנות העולמית כאשר הוא מביט ביצירותיו של ולסקס. יצירותיו של ולסקס, הפתיעו את האמנים האנגלים בקווי הדמיון שלהן ליצירות הזרם האמנותי ששלט באותה התקופה באנגליה. הם הופתעו לראות שמה שנחשב ל"מודרני" בארצם, היה קיים כבר מאתיים שנים קודם לכן בספרד, וזאת בשלמות וחיוניות.
וולאסקאז החתימה בפתק Diego Rodriguez de Silva y Velázquez. The Surrender of Breda. 1635 » 03 Diego Rodriguez de Silva y Velázquez. The Surrender of Breda. 1635

מצד ימין למטה נמצא הפתק. מקור הציור כאן

על הציורים אין חתימה. החתימה היא פתק מסביר שמצויר על הציור. זה סימן ההיכר. נסיון לגרד את הפתק שנראה שיוצא מהציור או מודבק עליו,מראה על התחכום.  עוד סימן היכר לציוריו הוא, כאשר צייר מתקן ציור מיצירותיו הוא מטשטש את הקטע הקודם. וולסקאס תיקן את מה שרצה אבל לא טישטש את הטעויות שרצה לתקן  ורואים את התיקון על הציור עצמו.

גויה

פרנסיסקו חוסה דה גויה אי לוסיאנטס,מקור הציור כאן

פרנסיסקו חוסה דה גויה אי לוסיאנטס (30 במרץ 1746 – 15 באפריל 1828) היה צייר וחרט ספרדי. הוא נולד בפואנדטודוס (Fuendetodos) שליד סרגוסה וחי את רוב חייו במדריד. בגיל 14 היה שולייתו של אחד מחבריו האמנים של אביו. לאחר זמן נעשה עוזרו של פרנסיסקו באיו, צייר החצר במדריד. ב-1771 נסע גויה להשתלם באיטליה ובאותה שנה החל ליצור פרסקות בקתדרלה. ב-1773 נשא לאישה את אחותו של באיו, יוזפה.

בשנת 1775 החל גויה לתכנן שורה של שטיחי קיר עבור משפחת המלוכה הספרדית, ובמשך 17 השנים הבאות יצר למעלה מ-50 יצירות כאלה. שטיחי הקיר עסקו בחיי האצולה והעם ונטו לריאליזם. ב-1780 נבחר לאקדמיה המלכותית, והפך לצייר החצר של המלך קארלוס השלישי. לאחר מותו של קארלוס ובזמן שלטונו של קארלוס הרביעי היה גויה לצייר החצר הראשי ולמפורסם ביותר מכל ציירי ספרד. ציוריו של גויה התאפיינו בביקורת כלפי משפחת המלוכה. באותה תקופה צייר שניים מהמפורסמים שבציוריו – "המאחה הלבושה" ו"המאחה העירומה".  ציור נוסף הוא "המאחה העירומה" (La Maja Desnuda),התמונה הוחבאה ונמצאה בביתו של מנואל
המאיה של גויה

"המאחה הלבושה" (La maja vestida) שהן שתי יצירות של גוייה, ומוצגות זו לצד זו.

המאיה הלבושה

יצירה מפורסמת נוספת היא "שלוש הגרציות" (The three Graces) של הצייר הבלגי רובנס (Rubens). דמויותיהן של שלוש הנשים מאושרות ושמחות, מבוססות על דמויות בנותיו של האל זאוס, שחיו חיי נהנתנות.

3 GRATIAS

ציורו המפורסם של האמן האיטלקי רפאל (Rafael) "הקרדינל" (El Cardinal), מוצגת אף היא במוזיאון פראדו.

ציורים של טיציאנו וצ'לי הידוע בשם טיציאן (באיטלקית: Tiziano Vecellio;‏ נולד בין השנים 1477 ו-1490 – נפטר ב-27 באוגוסט 1576) היה צייר איטלקי, מהמפורסמים ביותר באירופה בימיו, והגדול שבאמני ונציה לאחר מותו של ג'ובאני בליני.

ב-1530 צייר את דיוקנו של הקיסר קרל החמישי, ולאחריו דיוקנאות נוספים של אנשי החצר. קארל החמישי גמל לו בתואר אצולה, לו ולילדיו.
בציוריו הוא מפליא לחדור להילכי הנפש של המצוירים וחושף אותם ללא כחל ושרק. בולט ציורו "קארל החמישי במילברג" (1548,במוזיאון פראדו שבו הוא מפגין את כושר ההבחנה המדהים שלו לפרטי הלבוש והאביזרים של הרוכב וסוסו.

טיציאן

המקור כאן

במוזיאון פראדו. מלבד התערוכות הקבועות, מתקיימות תערוכות מתחלפות, בהן מוצגות יצירות אמנות ממוזיאונים נבחרים נוספים ברחבי העולם.
אתר מוזיאון פראדה  כאן

המשך יבוא

חלק ראשון
חלק שני
חלק שלישי
חלק רביעי

טיול לדרום ספרד 06.10.2013-17.10.2013 חלק 3

לצפייה טובה בצילומים לחצו על F11. מפה של ספרד 1

מפה של ספרד וחלק מהמקומות בהם ביקרנו. בזמן שנותר למוזיאון,האוטובוס עושה סיבוב במדריד. כיכרות, מזרקות פסלים ועוד עוטפים את מדריד מכל עבר. הכל ירוק חלק בשלכת צבעונית יפהפייה.

האוטובוס קומותיים מרשים! יש בו מעלית הידראולית שמעלה אותנו לקומה שנייה של האוטובוס בקלילות ובמהירות. הנהג המיומן מיגל,מעגן את מי שנשאר לשבת בכסא  כמו את הכיסאות הריקים. שולחנות נוחים מפרידים בין כל שני מושבים,מאוד יעילים, לכתיבה, להחזקת מים ועוד. הכל מצוחצח,החלונות מבריקים. מה אומר לכם, לשבת באוטובוס קומותיים לא ישבתי שנים .החלונות הגדולים אפשרו לנו ראות טובה יותר את היופי. בהחלט שיפרו את הטיול.

DSC02062 1

האוטובוס הגדול,הנהג מרים את המכסה של המעלית כלפי מעלה.

20131007161117איך עובד המעלון של האוטובוס (1) 1

המעלית מתוך האוטובוס. היא עולה למעלה בלחיצת כפתור.

20131007161117איך עובד המעלון של האוטובוס (2) 1

המעלית בקו רצפת האוטובוס והכסא מוכן לירידה למי שהולכים מעט.

20131007161117איך עובד המעלון של האוטובוס (3) 1

הכסא והמלווה יורדים למטה בבטיחות.

Plaza de Castilla מדריד

מדריד, ליד הבניינים העתיקים,יש לא מעט מבנים מיוחדים Plaza de Castilla .

20131007111713 COLOMBUS SQWERE (1)

כיכר קולומבוס

20131007111713 COLOMBUS SQWERE (3)

פסל קולומבוס מתנשא למרומים

20131007111713 COLOMBUS SQWERE (5)

כיכר קולומבוס


השדרות הירוקות

20131007111837 השדרות הירוקות (3) 1

הכל ירוק ברחוב אלקאלה הארוך של מדריד,

20131007112311 מדריד (3)

מזרקות ומדשאות

DSC02101 1

מדריד עשירה במבנים מהמאה ה-19 כמו בניין האופרה, במבנים גרים התושבים בדירות של -5 חדרים, בשטח של כ-250 מ"ר, רחוב  קאלה אלקאלה ,שהוא מהווה את השדרות הארוכות ביותר של מדריד.

DSC02116 1

בהם נמצא שער אלקאלה כמו גם הפארק הגדול של מדריד
 DSC02126 2

פיאצה דל סול

20131007112311 מדריד (2) 1

עוד כיכר מזרקה ולידם בהמשך הארנה המפורסמת של מדריד שלא מתקיימות בה יותר מלחמות שוורים, הבנק של ספרד, עם הכיפה הזוהרת, בשדרה המפוארת מתגוררים עשירי מדריד, הבניין העגול הוא הגבוה ביותר במדריד,

20131007112311 מדריד (7) 1

בניין שגרירות ארה"ב הוא המאובטח ביותר, הספרייה הלאומית משמשת היום למחקר בלבד. עוד מקשטים את העיר פסלים רבים ואנדרטאות, ביניהן

DSC02199 1

הפסל של דון קיחוטה וסנשו פאנסה,


המלכה עוברת לפגישה

פיליפס המלך הראשון ועוד.

DSC02208 1

קולומבוס

DSC02174 1

מבנה מרשים

DSC02131 1

פסל של אמליו קאסטלאר 7 ספטמבר 1832 – 25 במאי, 1899 היה פוליטיקאי רפובליקני ספרדי, ונשיא הרפובליקה הספרדית הראשונה.

DSC02141 1

אנדרטה

DSC02203 1

עוד פסל

DSC02170 1

יופי מכל פינה

DSC02140 1

העיר המודרנית

הקתדרלה של מדריד וממול ארמון המלך

DSC02195 1

 עוד פסל מיוחד

DSC02121 1

מבנה מיוחד

20131007112311 מדריד (12) 1

הבניין העגול הגבוה של מדריד

DSC02263 1

המשך בחלק 4

 חלק ראשון

 

חלק שני

חלק שלישי

טיול לדרום ספרד 06.10.2013-17.10.2013 חלק 2

לצפייה טובה בצילומים לחצו על F11 .
בבוקר לאחר התארגנות קצרה ירדנו לחדר האוכל הענק של המלון.
ישנם כמה חדרי אוכל. בדרך אנחנו מחליטים לצלם מעט את היופי.

DSC02699 מלון אטריום מדריד

הרצפה של קטע אחד מלמעלה.

DSC02081 1

המלון מקומה 2, בבניין אחד מתוך 4 אנחנו היינו בבניין השלישי.

DSC02705 מלון אטריום מדריד

ביצים מסוגים שונים. ניתן לבקש כל סוג ביצה,אומלט אחר שתחפצו.
DSC02703 הטבח
הטבח הנחמד.
DSC02706 מלון אטריום מדריד
שפע של דגנים פירות ועוד.

DSC02068 1

שפע של פירות וירקות.

DSC02071 1

עוגות ועוד

DSC02070 1

מעט על מדריד.

מדריד היא עיר הבירה של ספרד ומקום מושבם של המלך,הממשלה, הפרלמנט ובית המשפט העליון. בעיר כ-3.5 מיליון תושבים,זו העיר הגדולה בספרד. בשטחה הכולל מתגוררים כ-7 מיליון תושבים בתוכם כ-20,000 יהודים. העיר נמצאת בגובה 667 מטר מעל פני הים. זוהי עיר הבירה הגבוהה באיחוד האירופי, ועיר הבירה השנייה בגובהה באירופה, אחרי בירת אנדורה.

מדריד הפכה לבירה רק במאה ה-17. הבירה הקודמת הייתה טולדו.
על פי אגדה הקשורה בשם העיר, מדריד נוסדה בידי אוקנו ביאנור.
אחרים גורסים כי שמה המקורי של העיר היה "אורסריה" , "ארץ הדובים"
בלטינית, בזכות כמות הדובים הגדולה באזור, אשר יחד עם עצי התות, הפכו לסמל העיר מדריד החל מימי הביניים. שמה העתיק של העיר,"מגריט" ,גזר משמה של מצודה שנבנתה על נהר מנסנרס בשנה התשיעית לספירה, ופירושו "מקום שופע במים.

DSC02315 1  Bear and the Madrono Tree heraldic symbol of Madrid

הסמל של מדריד פסל נהדר בלב מדריד.
הדעה הרווחת כיום היא כי מקור שם העיר הנוכחי הוא במאה השנייה, אז הקימה האימפריה הרומית יישוב על גדות נהר המנסנרס. שם הכפר הראשון היה "מטריצה" על שם הנהר שחצה אותו. בעקבות פלישות השבטים הסואבים, הונדלים והאלאנים הגרמאניים במהלך המאה החמישית, לא יכלה עוד האימפריה הרומית להגן על שטחיה בחצי האי האיברי.
השליטה בשטחים אלו הועברה לוויזיגותים ומטריצה עברה לידיהם של הברברים. במהלך המאה השביעית ולאחר כיבוש חצי האי האיברי בידי המוסלמים, קיבלה העיר את השם "מייריט" הנגזר מהמונח הערבי מיירה (Mayra), המתייחס למים כלעצים או כנותני החיים, והסיומת האיברו-רומאנית "איט", שפירושה "מקום". השם "מייריט" הפך במהלך השלטון המוסלמי ל"מטריט", והתפתח לשם המודרני
"מדריד".

DSC02076 1

עוד מאוצרות המלון גובלן חוט אחד ענק
.DSC02085 1

עוד גובלן, בעבר כל הקירות של המלון היו מכוסים בגובלנים מדהימים.

DSC02082 2

בלובי של המלון

DSC02091 1

שעון ליד שולחן הקבלה

DSC02087 1

המנורה הענקית בכניסה למלון באור יום

DSC02084 1

אורכידאות אמיתיות

DSC02089 1

עוד שעון עתיק

DSC02388  המנורה בכניסה למלון

המנורה המרשימה בלילה

לאחר ארוחת בוקר עשירה יצאנו לסיור במדריד בדרכנו למוזיאון פדרו.
נקבע לנו סיור מודרך לשעה 10.

 חלק שלישי יבוא

חלק ראשון

חלק שני