ערב יום השואה 2016 שידור חוזר

אבי ז"ל נולד ב-1901 בגיל צעיר מאוד משפחתו ברחה מאודסה  הורים וחמישה ילדים.  שתי בנות נוספות נשארו מאחור.

אינני יודעת את הנסיבות להישארותן שם.  אבי מעולם לא סיפר.
כל שסיפר כל חייו הוא שהוא מחפש שתי אחיות שנשארו ברוסיה.

המשפחה התפצלה.  אח אחד ברח לבריסל ומשם לארה"ב.  3 אחים ואחות אחת הגיעו יחד עם סבא וסבתא שלי מצד האב לירושלים.

פגשתי את סבא וסבתא שלי פעם אחת בחיי כאשר הייתי אולי בת 4.  זוכרת שנסענו במיוחד לירושלים ברכבת דרך שער הגיא לירושלים לפגוש אותם.
פגישה קצרה שפרטיה לא זכורים לי . עדין רואה אותם עומדים על המדרגות,מנופפים לשלום ממדרגות בית האבות בו הם גרו בירושלים. הם טופלו ע"י 3 אחים ואחות אחת שגרו בירושלים.
לימים אבי ואחיו עברו לגור בתל אביב.

במשך שנים, אבי חיפש את שתי אחיותיו באמצעות כל מי שרק ניתן היה לחפש בעזרתו. כולל הצלב האדום, באמצעות הסוכנות היהודית,אנשים שנסעו לשם בשליחות ועוד.  לימים, דודה מדרגה שניה שהייתה רופאת שינים קבלה אשרת כניסה לרוסיה. היא הייתה נוסעת מברזיל לישראל, אומרת שלום. נחה כמה ימים וממשיכה מכאן לרוסיה.
כל פעם שהייתה מגיעה לארץ, הייתה סוחבת מזוודה מלאה בגדים ואחרים,אולי משהוא ברוסיה יזדקק.
מכאן הייתה טסה לרוסיה בניסיון לאתר את שתי האחיות שנעלמו. כל נסיעה הייתה לשבוע או שבועיים.  החזרה הייתה בידיים ריקות.

מידי שנה או שנתיים נהגה להגיע ארצה ומשם לרוסיה. היא לא הפסיקה לחפש את האחיות. וחדלה רק כאשר התבגרה והתקשתה לנסוע.  כאשר בעלה של הדודה נפטר, הדודה החליטה לעשות עליה והגיע ארצה.

בעליה הגדולה מברית המועצות בשנת 1993 זכינו להפתעה גדולה מאוד.

שיחת טלפון בעברית תנכית מהוססת גילתה לנו שיש לנו בן דוד מדרגה שניה שהגיע ארצה בחשאי עם משפחתו, הוריו והורי אשתו.

חדשה נוספת ומפתיעה, באותם ימים של 1993 מתקשרת אשת בן הדוד ז"ל ומספרת לאמא שלי על גלויה שהגיעה מהצלב האדום.
הגלויה הגיע הלאחר טלטולים גדולים בדרך לאשת בן דודי ז"ל ששם משפחתה היה כשם אימי בילדותה.
על הגלויה היה צילום של סבא וסבתא שלי אמי ואחיה. הגלויה הייתה כתובה ברוסית, ופרט לאימי לא היה מי שיקרא.
אחותי מיהרה להביא את הגלויה והתגלה לנו שלסבתי מצד אמי, היו 9 אחים ואחיות. שמעולם לא שמענו עליהם. קייב באותם ימים הייתה ממש "מסך ברזל" כפי שבני המשפחה כינו אותה. בקושי היה יוצא ובא.
אמא מעולם לא ספרה על מה שעברה עליה בילדותה. ידוע לנו שעלתה ארצה בגיל 2 או 4. כל שסיפרה לנו הוא, שהיא אחיה סבא וסבתא ברחו לאלכסנדריה עקב הפרעות בארץ.
כאשר החלו הפרעות במצרים הם שבו ארצה. בזכות הגלויה גילנו משפחה שלמה. קשיי השפה מנעו מאיתנו את היכולת לשמור על קשר.  אמא שלי זכתה לדבר עם דודה בת 100 ברוסיה. ההתרגשות הייתה כל כך גדולה שפחדנו שאמא תקבל התקף לב מהתרגשות.

זה לא סוף הסיפר.  הכל התרחש כל כך מהר שהיה קשה לעיכול במיידית.

טלפון נוסף מקרובת משפחה של אבי שעלתה ארצה גרם לפגישה שהתקיימה בבית הורי המבוגרים.
בפגישה, סיפרו לנו שאחות אחת של אבי נספתה בשואה והאחות שניה שרדה, תבדל לחיים ארוכים,נשואה ויש לה משפחה גדולה.
היה קשה לקיים קשר עקב קשיי שפה.

אבי שהיה מבוגר מאוד חייך. אולי הבין ושמח בדרכו. אנחנו לא יודעים. הוא מעט בדיבור.

מצד אחד שמחה גדולה.  מצד אחד עצוב היה לגלות שאחות אחת לא שרדה ונספתה בשואה. יהי זכרה ברוך.

היות והמשפחה דברה רק רוסית, לא הייתה אפשרות לפתח ממש קשר.  אני מצרה על כך.

את הפרטים שנודעו לנו העברנו ליד ושם. וידוע לי שבן הדוד מילא דפי עד.

יהי זכר הנספים ברוך.

מודעות פרסומת

8 מחשבות על “ערב יום השואה 2016 שידור חוזר

  1. כולנו זוכרים ומנציחים בלב ובכל דרך בחיל ורעדה את השואה הנוראה שכמעט וכלתה את עמינו.ביום קדוש זה לזכר קדושינו הנרצחים הנאנסים הנשרפים הרעבים המורעלים הנחנקים בכל דרך בכל מקום בכל עת .עלינו לזכור כי השנאה נגד העם היהודי באשר הוא אם גלוי הוא אם למחצה אם עבר ברית או לא אם חוגג הוא חגי ישראל אם לא הוא אם בעל זקן וכיפה ואם בקעקועיו אם מסומם הוא ואם לא עשיר הוא ואם עני הוא ואם דתי הוא חילוני ציוני או לא מזרחי או אשכנזי ילד או אשה זקן או חייל לא פסה ולא פסקה היא רק משנה פנים צורה מקום ושפה .

    • איציק יקר, השנאה שיש בארץ האחד את השני בגלל מוצא כזה או אחר, היא שורש הרע.
      צודק שהכל משנה פנים בעידן התצלומים. מזעזע לראות ולדמוע מידי יום שהשנאה רק עולה במקום ליצור אחדות.
      והעולם כמרקחה.
      יהי זכרם ברוך.

  2. חשבתי לקרוא יותר מאוחר ,אבל התחלתי ופשוט לא יכולתי להפסיק.פתאום
    כשנגמר ,הרגשתי שנגמר מהר מדי.
    ממה שאומר ,לא לאבד תקווה .סוף ,סוף ,אבא קבל את התשובה על שתי האחיות שלו (הבין ,אני בטוחה ).
    אין כמו משפחה !
    יהי זכרם ברוך לנספים .

    • אני בטוחה שהבין אבל לא יכול היה כמעט לדבר מזקנה. הוא נפטר שהיה בן 97.
      הוא חייך. וזה הספיק לי להבין שלפחות זכה שעוד אחות נשארה בחיים.
      יהי זכר הנרצחים ברוך

  3. סיפור מרתק. משמח שהיה מי ששרדו וזכו להקים משפחות.
    עצוב שהמשפחות לא אוחדו ולא ניתן היה לשמור על קשר רציף.
    תודה ששיתפת בכל הפרטים, אתי.

יום נפלא

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s