הנגשת שדרות רוטשילד -מפגש עם עיריית תל אביב לשינוי 2007

 

בחרתי ברשומה שמשקפת עד כמה המדינה לא נגישה לאנשים עם מגבלה,הגיל השלישי ,הורים לילדים בעגלות ובכלל.

במדינות רבות בעולם נגישות היא חלק בלתי נפרד מהחיים.

בארץ בה יותר מ-10 אחוז בעלי מגבלה שהם יותר ממליון אנשים, הנגישות נמצאת בעולם הרביעי. אם זה בתחבורה. בעליות למדרכה מהכביש, בתי קולנוע מסעדות והשורה ארוכה.

בסופו של יום כולם מגיעים למצב של הזדקקות לנגישות.  אז תנו יד לשינוי.

הכרזת אונסקו שהעיר תל-אביב היא – "עיר לבנה", הנגשת שדרות רוטשילד רחוב הרצל בדרך אל מגדל שלום ורחובות נוספים במתחם בהם נופים ממבצע "חמץ" , ואונסקו  בה החליטו מי תהיה ה"עיר הלבנה" של אירופה עד…..

קבוצה של אנשים עם מוגבלויות שונות חברנו יחד עם אנשי מקצוע מעיריית תל-אביב מהמחלקה ללקויות, תכנון ובניה, פיקוח, רישוי עסקים מדרכות ועוד. למטרה חשובה.

הנגשת שדרות רוטשילד והסביבה הייחודית לתיירות נכנסת ולתיירות של אנשים עם מוגבלויות שונות, יוזמה ברוכה של עיריית תל-אביב.

 

שדרות רוטשילד בראשיתן.

החלטתי לשלב את סיפורי תל-אביב עם ספורי הנגישות כדי לתת עוד צבע לעיר ללא הפסקה.

הסיור בשדרות רוטשילד. נערך בהדרכתו של בכיר המדריכים, מר` דורון עוזר,המחלקה לתיירות בעיריית תל-אביב שהעביר לנו חוויה בלתי נשכחת.

סיפורה של עיר, תוך בחינת הנגישות שבה בעיקר באזור שדרות רוטשילד שמובילות מצד אחד אל הים ומצד שני השדרות מובילות לתיאטרון הבימה ומשם לשדרות בן ציון או לשדרות חן ושדרות בן גוריון, שדרה ארוכה מאוד שמכילה בתוכה את כל הטוב שבהסטוריה, בתרבות ובאמנות של העיר תל-אביב.

מעט נקודות אור בהיסטוריה של תל-אביב.

כיצד הגיעה העיר תל-אביב להיות מוכרזת על ידי  "אונסקו"  כ- "עיר לבנה". וכיצד החליטה עיריית תל-אביב להפוך את העיר לעיר הכי נגישה בארץ לאנשים עם מוגבלויות.

הסמל של עיר לבנה שהוטבע על המדרכה ליד רחוב נחמני פינת שדרות רוטשילד.  לאחר שהעיר הוכרזה כ"עיר לבנה".  הדרך אל הסמל לא הייתה חלקה.  המדרכה עצרה אותנו בדרך.

מדרכה גבוהה מהווה מכשול ומחייבת עזרת הזולת.  אנחנו לא מוותרים וממשיכים בדרכנו.

הבאוהאוס

הרודן הגרמני סגר את בית הספר היהודי היחידי בטענה שסגנון הבאוהאוס איננו מתאים ליהודים.  במוסד ללימודי אמנות והאדריכלות שנוסד בוויימאר (גרמניה) בשנת 1919, למדו יהודים רבים.  מטרת המוסד היתה לאחד את תחומי האמנות השונים ולשלבם בטכניקות שהדגשם על עיצוב המותאם לשיטות עבודה מודרניות ותעשייתיות לייצור המוני.

גישת הבאוהאוס דגלה בקווים נקיים ופשטות הצורות, בניה מודולארית ויישום פונקציונאלי.
בית הספר נסגר עם עליית 
הנאצים לשלטון בגרמניה בשנת 1933.  המורים והתלמידים התפזרו.  רבים היגרו לארה"ב ולישראל.  בניינים שנבנו על ידי אמני אסכולת הבאוהאוס ניתן למצוא בעיקר בשיקגו בתל-אביב ובמעט מאוד מקומות נוספים בארץ ובעולם.

בניין באוהאוס אופייני בשדרות רוטשילד.

בזכות אמירתו של פרופ` אגסי שהייתה מבריקה.  תל-אביב הוכרזה כ-"עיר לבנה".  פרופ` אגסי אמר בדיון פילוסופי חשוב בנושא, "אם תל-אביב תקבל את הייחודיות של  לראות את שורשי הבניה בשנות השלושים, יגיעו לתל- אביב לראותם". וצדק.

 

 

שקבלנו,

 עמודי תאורה ושילוט בדרך שדרות רוטשילד.

התכניות לשימור מנסות ליצור סגנון מקומי, המתאפיין במורשת בנייה שעיקרה בתקופה שאחרי מלחמת העולם.  שימור סגנון הבאוהאוס, לצד שימור הסגנון האקלקטי במרכז העיר,

בניין השגרירות הרוסית בסיגנון אקלקטי בשדרות רוטשילד.

מכל אלו צמח שילוב של אדריכלות מודרנית ותכנון ערים מתקדם, הצרוף יצר בחלקו סביבה בנויה בעלת איכות ייחודית, הידועה בשם "העיר הלבנה".  גל הגירה בלתי צפוי בגודלו שהגיע מגרמניה בשנות ה- 30  גרם לפיתוח אינטנסיבי, שהוביל ליצירת בניה רבה של מבנים בסגנון הבינלאומי בתקופת זמן קצרה יחסית.

כיום תל אביב כוללת בתוכה כ – 4000 מבנים בסגנון הבינלאומי שנבנו בין השנים 1956-1931 ועיקרם מרוכז בין רחוב אלנבי בדרום, רחוב הרצלאחד העם, שדרות רוטשילד, דרך בגין רחוב אבן גבירול , עד נחל הירקון בצפון והים במערב. כ- 1100 בתים.  מתוכם רבים הם מבנים המיועדים לשימור בתכניות בניין עיר שונות. ישנם בתים גם בערים אחרות בארץ.

בשנת 1820 הוקם הבית היהודי הראשון ביפו.  הגביר ישעיה אג`ימן מקושטא בנה חאן בשם "דאר אל יהוד", ששימש בית לעולים יהודים.
הבית נהרס ושרידיו נמצאים היום ב- יפת 18, נוספו בתי מלאכה ובתי חרושת ועוד.

"כרם ג`באלי", ערכו הגרלה לחלוקת המגרשים ובעזרת הקרן הקיימת לישראל  נבנו 60 הבתים הראשונים של שכונה.
אחרי "אחוזת בית" הוקמו גם השכונות 
נחלת בנימין ושכונת גאולה שהתאחדו.
ב-12 במאי 1910 הוסב שמן לתל אביב,על פי תרגומו של נחום סוקולוב לספרו של בנימין זאב הרצל- 
"אלטנוילנד".
תוך  מספר שנים נבנו שכונות "כרם" נוספות ועוד.אוכלוסיית העיר גדלה, והמוסדות היהודיים הועברו מיפו לתל אביב המתפתחת.

בשדרות רוטשילד ליד אלנבי. בשנת 1950 הוכרז רשמית על סיפוחה של יפו לתל אביב והן הפכו לעיר אחת הנקראת תל אביב-יפו.

יפו העתיקה שוחזרה בחלקה, והוקם בה רובע אמנים, שבו משולבים גן גדול ואתרים ארכיאולוגיים.  בשכונות נווה צדק ונווה שלום שומרו ושוחזרו בתים רבים המלמדים על הווי החיים באותה תקופה.

בתמונה,הדיליזאנס הראשון ולידו,האח של אמא שלי ז"ל, בוריס ויסבורד ז"ל רוכב על האופנים הראשונים שהיו בתל-אביב. הנגטיב של התמונה נמצא היום באוניברסיטת תל-אביב.

באותה תקופה קמו גם רחובות הרצל ואחד העם. הגימנסיה,נוסדה ביפו בשנת 1905 והייתה בית הספר התיכון העברי הראשון בעולם.  היא עברה לתל אביב בשנת 1910.  עם בניית המרכז המסחרי בשנות השישים נהרסו בניין הגימנסיה ובית הסופר אחד העם שהיה בקרבתה.

בקומת הקרקע של כל בו שלום, מוצג פסיפס ענקי יפהפה של הצייר נחום גוטמן המתאר את קורותיה של תל אביב מאז נוסדה כאחוזת בית. כמו גם יש תערוכה נפרדת של המבנים המיוחדים של תל-אביב עשויים מחומרים שונים. שווה סיור במקום.

ציור של הרחובות והשדרות שמצאתי בין המסמכים של אבא שלי ז"ל.
מספרי הבתים והרחובות מופיעים ברישום.  לרבים מהבתים יש שם והסטוריה מאוד מרתקת.

בית עקיבא אריה וייס שהיה ממייסדי הרעיון להקמת השכונה.  נמצא ברחוב הרצל 2.

רחוב הרצל היה באותה תקופה רחובה הראשי של אחוזת בית ותל אביב, שינויים במבנה ערך וייס בעצמו בשנות העשרים,ברחוב הרצל 3, נמצא בית הסופר שמחה בן-ציון, אביו של הצייר נחום גוטמן. על הבית המקורי נבנו תוספות בשנות העשרים והשלושים.

בית לנדה

בית אליהו גולומב שדרות רוטשילד 23 בו נמצא גם מוזיאון.

שדרות רוטשילד מרחוב אלנבי ממזרח למערב

שדרות רוטשילד 23 ליד רחוב אלנבי הרצל

בית הכיפה המפורסמת בפינת אלנבי רוטשילד, ספסלי הישיבה בולטים ואינם מסומנים כך שכבדי ראיה ועיוורים יוכלו לזהותם. בכך מסכנים אותם ואחרים.

בית ארתור פינת אלנבי רוטשילד בו נמצא בית ספר לריקוד עד היום.

הצד השני של השדרה מכיוון מזרח למערב, אלנבי פינת רוטשילד

הבנין מקרוב, שימו לב לפסיפס ולמרפסת האופיינית

שולחן רחוב, אין מקום לכסא גלגלים ליד השולחן.  לא חשבו.

בית אריאל שדרות רוטשילד אלנבי בכיוון מערב.

 

ישן מול חדש

בית למשמורת, לא מאוכלס.

המפה שהייתה על הבית בשדרות רוטשילד 9

בית יחיאלי נמצא בהרצל 9. הוא אחד הבתים הראשונים ברחוב.

גולדן בר,הבר המפורסם בשדרות רוטשילד 10 שעדין עובד.

ישן מול חדש

כל בו שלום רוטשילד הרצל

ברחוב הרצל 5 ניצב ביתו של יוסף אליהו שלוש. משפחת שלוש הייתה מראשי המתיישבים בשכונת נווה צדק. יוסף אליהו שלוש היה קבלן של רוב בתי שכונת אחוזת בית בתקופה הראשונה. הבית נבנה בשנות העשרים.  ניתן להבחין בסגנונו הניאו-קלאסי ובמעקות המתכת המצועצעים בנוסח הארט-נובו, שפרח באירופה ובארצות הברית בתחילת המאה.  בשנות העשרים שימש הבית מרכז תרבותי ונערכו בו תערוכות וקונצרטים. חזיתו של הבית פנתה לעבר שדרות רוטשילד.

בפינת הרחובות הרצל ושדרות רוטשילד ניצב קיוסק של מיליקובסקי שנשמר בצורתו המקורית.

 

הקיוסק מזוית אחרת

ליד הקיוסק היה הפנס המפורסם של אחוזת בית, ומידי ערב נערך "טקס" הדלקת פנס הלוקס, שמשך אליו את ילדי השכונה.

 

הקיוסק שממול אוטנטי מיום הווסדו. בסוף שדרות רוטשילד.

הזכויות לתמונה למעלה שמורות לאתר ZOOMAP

בית קורקידי עמד בשדרות רוטשילד 8. הבית היה אחד משלושת הבתים הראשונים של אחוזת בית. נסים קורקידי, יליד תורכיה שעלה ארצה בשנת 1881 השתקע ביפו, והיה סוחר מצליח ואיש ציבור. כמו גם החזן הראשון של אחוזת בית.

השדרות של תל-אביב קמו כמעט עם הבית הראשון שנבנה בעיר.

רחובה הראשי של אחוזת בית, הלא היא תל אביב של  היום, הוקמה לאורכו של ואדי קטן אי שם צפונית ליפו. הבתים נבנו בשולי הוואדי, שמולא באדמה ולאורכו נשתלו עצים. כך נולד ה"בולוואר" העברי הראשון, הוא שדרות רוטשילד של היום. 

עם השנים גדלה תל אביב ונוספו לה שדרות שהתאפיינו בעצי פיקוס אדירים מצדדיהן ואדמת כורכר דחוסה במרכזן.  לאורך השדרות ניטעה צמחייה מגוונת.  עצי שקמה, אשלים, ג`אקרנדות,

עץ הגאקארנדה בעל הפריחה הסגולה,פיקוסים למיניהם (לטענת מדריך הטיולים זה המקום היחידי בארץ בו צומח העץ הניו-זילנדי קאורי. הפיקוסים, שהעניקו את הצל והמראה הירוק,התגלו כבעייתיים,בגלל השורשים שחדרו אל מתחת לבתים ופירותיהם הדביקים שהלכו וכיסו את אדמת השדרה והפיחו ריח לא נעים שהביא זבובים למקום. הזמן עבר, ולמעט יוזמות אמנותיות שנוספו מדי פעם, השדרות הלכו ונזנחו.

גינה שנחבאת בין הבתים ליד אחד העם רוטשילד.

אין שלטי אזהרה למדרגות שאינן נראות מלמעלה.

הפגודה ליד הגינה.  אין שילוט מכוון, יש מדרגה בכניסה פנימה.

שחזור שדרות רוטשילד ושאר השדרות, החל לפני שלוש שנים.

כל שדרה זכתה לעיצוב משלה, תוך גיזום מוקפד של העצים לטובת האוורור.  נסללו משטחי הליכה מבטון כורכרי ופה ושם גם מסלולי רכיבה על אופניים. לצד אלה נפרשו משטחי דשא. בד בבד שוקמו רבות מחזיתות הבתים לאורך השדרות ופנינות אדריכליות בצידיהן זכו לשחזור. לאור הרייטינג להן זכו השדרות, נפתחו בהן על חורבות הקיוסקים של פעם, בתי קפה רבים שמעניקים לשדרה מראה ייחודי.

טיול לאורך השדרות הוא ביקור במוזיאון פתוח לתולדות תל אביב,

בית אליהו גולומב,מוזיאון ההגנה.

בית גולומב שמאחוריו מגדל שלום שנבנה על חורבות גימנסיה הרצליה.  ובצידה השני של השדרה, ברוטשילד 16, בבניין שמזכיר תא מעצר הרבה יותר מאשר בית של חשובים,

כאן ניצב גם ביתם של מאיר וצינה דיזנגוף, הלא הוא מוזיאון תל אביב הישן בו הוכרזה הקמת המדינה. בבית בו התגורר ראש העיר הראשון מאיר דיזינגוף, פועל כיום `היכל העצמאות` – מוזיאון המשחזר את אירועי ה` באייר תש"ח, וכמו כן מוזיאון התנ"ך.

 

היכל העצמאות ובית התנך בביתו של דיזינגוף

השלט על ביתו של דיזינגוף שדרות רוטשילד 14

שחושף את סיפורה של המדינה בהיבט ההיסטורי, התרבותי והאדריכלי.

בכל האזור סביב שדרות רוטשילד לאורכן כמו גם ברחובות הצדדיים החוברים לה, נחבאים אתרים מתולדות הציונות, יצירות אמנות,אנדרטאות ומבנים מרהיבים,לצד צמחיה מגוונת ונוף אנושי מעניין לא פחות.  בעליי אופניים יכולים לחצות כמעט את כל העיר בדיווש לאורך שדרות וגנים ואילו לטובת נטולי הגלגלים מוגש בזאת מסלול הליכה נעים לאורך שלוש השדרות היפות והמעניינות שדרות רוטשילד, שדרות בן ציון,שדרות חן,שדרות

בן גוריון.  כל אלו נגישות בחלקן לאנשים עם חלק מהמוגבלויות.

אני תקווה שהנגישות תהיה מלאה לאור מה שלמדו המתכננים. ובכך תהיה תל-אביב בין הערים הנגישות בארץ.

חבל שלא נשתמרה הצלמניה המפורסמת שנצבה בפינת הרחובות אלנבי שדרות רוטשילד. כל מי שרצה תמונה באותם ימים הגיע אל הצלמניה שהנציחה את ההסטוריה של הישוב ובעיקר את האנשים שלקחו חלק בבנית העיר. 

אכן תל-אביב קבלה את  התואר "עיר לבנה"

יצוין כי בישראל קיימים אתרים נוספים שהוכרזו על ידי אונסק"ו כאתר מורשת תרבות עולמית העירעכו,נגישה בחלקה,  ומצדה, אתר נגיש לבעלי מגבלה.

 

אני תקווה שהסיור ישנה את פני העיר, ותל-אביב באמת תהפוך לעיר הנגישה ביותר.

מקווה שסיפור קצר זה ימשוך אתכם לסייר בעיר המעניינת תל-אביב שהיא לא רק עיר ללא הפסקה אלא גם עיר שמכילה בתוכה חלק נכבד מההסטוריה של המדינה.

תודה לכל מי שעברו אתנו את הדרך במטרה להגשים את הנגישות בשדרות רוטשילד.

 http://סיוע-בביטוח-לאומי-וזכויות-נכים-חינם.com

 

מודעות פרסומת

20 מחשבות על “הנגשת שדרות רוטשילד -מפגש עם עיריית תל אביב לשינוי 2007

  1. רשומה מצויינת מתוך נסיון רב מי שאשם זה רק העיריות וזה לא בתל אביב
    כדי לקבל אישורים להנגשה לוקח המון זמן מעל שנה וכל פעם יש הם סיפור
    אחר הועדה לא התכנסה המהנדס חולה לא היה מי שיחתום ועוד בובה מייסס
    אם היו מבינים את החשיבות של הנושא היו אולי מקצרים אין שום רגישות
    לאנשים שיושבים שם.

    • בתל אביב יש שינוי גדול מאז הוחלף היועץ לנושא נגישות. העיר גדולה ועתיקה. יש שינוי ,הקצב ממש לא מספיק.
      ויש הרבה מקומות שהם ממש מפגע.
      בתקווה לשיפור.

  2. כל הכבוד שהעירייה בכל זאת הולכת לקראת הנכים!
    הסגנון הישן של ת"א יפה יותר מהחדש, בניינים רבי קומות מול בתי קרקע זה נוף
    עם ניגוד קיצוני, כמו שהינני סדרן במות שצריך לסדר רצף של סחורה במדפים
    שהפריטים יהיו בטורים רצופים, מה שנקרא שצריך להנדס כדי לבנות מצגת יפה

    אז רבי קומות נניח והייתי מהנדס העיר, מציע לבנות בשולי העיר, זה לא רק לא מתאים
    זה לא יפה, מגדל של 30 קומות, מול 2-3!

  3. כאשר אין אדמה וחייבים לתת קורת גג, אין ברירה, הארץ צרה, והרוב רוצה לגור בעיר לא בדרום או בצפון הרחוק.
    והעיריה דואגת כי החוק מחייב בבתים חדשים. מדובר בחלק הישן שעדין לא נגיש.
    בתקווה לטוב.

  4. סיור מהנה בעקבות התמונות היפות שאפשר לי להכיר אזור שאיני מכירה
    ומהווה תמריץ לבוא ולבקר (איני גרה באזור המרכז )
    תודה על השיתוף.

    • שדרות רוטשילד, מכיוון הים לכיוון הבימה הם תל אהיה הישנה והיפה, גם בסימטאות יש שם בתים יפים ששוה לבקר.
      יש טיולים מאורגנים, בהחלט שווה לקחת כי יש כל כך הרבה ולבד צריך כמה ימים. גם רחוב אחד העם ,ביאליק, מאזה ועוד יפים ומלאי היסטוריה, היום השדרות שוקקות חיים:)

    • בתפוז לוקח שעה לרשום שורה, והפרסום שהוסיפו בין שורה לשורה ממש מוציא את החשק להיות שם.
      חבל, כי זה היה הבית.

  5. צודק מאוד, אין הרבה שינוי, בגדול יש שינוי איטי, העירייה הופכת את העיר , מחליפה צנרת חשמל ועוד. וחופרת מנהרה לרכבת כנראה. כל פעם סוגרים רחוב אחר. בסוף יהיה שינוי. רק שאני לא מבינה מדוע בסין בונים כמה ק"מ היום אחד וכאן לוקחים 200 מטרים חצי שנה:)\
    תודה להתייחסותך.

  6. סיור מעניין, אתי. וזו באמת דרך נכונה למפות ולהבליט את המפגעים, כשעוברים את המסלולים ובוחנים כל נקודה.
    מקווה שהמצב השתפר מאז שפרסמת אותה לראשונה.

    סופ"ש מהנה, יקרה

    • זה לא היה קל להעביר את המסר שעד שלא מרגישים דרך ה"טוסיק" סליחה לא מבינים:)
      הסיור היה גם לעיוורים, כבדי ראייה, חירשים ועוד לקויות.
      המסר הובן . זה היה הכי חשוב. הוא עדין לא מיושם במלואו. חוק הנגישות עבר השנה בכנסת כך שיחייב כל מבנה חדש וחלק הישנים לעבור מהפך. לא רק אני לקחתי חלק במסע הזה. היינו קבוצה גדולה של אנשים מתחומים שונים ומהעיריה היו מהנדסים, אנשים שעוסקים בנושא מוגבלויות ,שימור פני העיר ובעיקר מדריך מצוין שליווה את הטיול שמטרתו הנגשה בלי לשנות את הצביון המקומי.
      שינוי אולי יגיע:) סוף שבוע נפלא

    • עכשיו יש לך הזדמנות להשוות ולראות את היופי שיש בשדרות הללו 🙂
      ומה שרשום זה רק חלק קטן ממה שיש באמת בשדרות 🙂
      שבוע טוב

  7. נהניתי מאוד לאן ש לקחת אותנו לימים אחרים של בניית עיר ילדותי.. טיול מקסים שהייתי שמח לעשות בכל עת ברחובות הישנים ללמוד קצת הסטוריה,, תודה על השיתוף אתי יקרה

    • כאשר תגיעו אשמח לקחת אותכם לסיבוב בתל אביב היפה. אגב יש סיורים מיוחדים של אוטובוס עירוני נוח מאוד שמסובב את תל אביב בכל הרחובות המעניינים כולל הסבר בכמה שפות. ממה ששמעתי שווה:)
      אני עדין זוכרת שבנו את כל בו שלום ,מגרשים ריקים בסביבה שלי בה בקרת ועוד.
      שמחה שנהנת, הייתה לטיול מטרה מעבר להיסטוריה. להנגיש את כל האזור . בחלק הצלחנו. האסימון ירד והיום יש יותר מודעות.
      שבוע נפלא

יום נפלא

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s