כלבי נחיה לבעלי מגבלה שאינם עיוורים הם חלק מהמעט שעושה יחידת עוקץ

היות וחוויתי אישית אילוף כלבתי להיות לי לעזר בהיותי רתוקה לכיסאות גלגלים
תוך כדי לימוד התוודעתי גם ליחידת עוקץ ומה היחידה הזו עושה.
החברה שמטפחים את הכלבים הללו הם גברים ונשים כאחת שאוהבים אהבה עזה את הכלבים.
מעט על היחידה מתוך ויקיפדיה

יחידת "עוקץ" היא יחידת הכלבנים של צה"ל, שתפקידה להפעיל כלבים במסגרת הצבא למשימות ייעודיות. היחידה כפופה למפקדת זרוע היבשה.

חיילי יחידת עוקץ עונדים סיכה של היחידה וחובשים כומתה אדומה עם סמל חי"ר. אורך מסלול הנוהגים הוא 18 חודשים. רוב הכלבים הם מגזע מלינואה[1], והם מיובאים מגרמניה בגיל 12–18 חודשים, ואז עוברים אימונים אינטנסיביים ביחידה. הכלבים משרתים ביחידה משך כשבע או שמונה שנים, ואז הם פורשים ומאומצים בדרך כלל על ידי הלוחם האחרון או האחד לפני האחרון ששימש כנוהגם. בעבר הכלבים ב"עוקץ" עסקו רק במשימות ייעודיות כגון חיפוש, הצלה ולוחמה בטרור, אך כיום קיימת ביחידה גם פלוגה של לוחמות. אלה, מפעילות את הכלבים במשימות שגרתיות במחסומים ביהודה ושומרון ובעת פעילות של גדודי חי"ר לביצוע מעצרים, תוך סריקה לאיתור אמצעי לחימה.
הכלבנים המשרתים ביחידה מכונים בז'רגון הפנימי "נוהגים".
הקישור למעלה יוביל אתכם למידע נוסף.
מצדיעה להם באהבה גדולה חילי יחידת עוקץ ובכלל!

איך הגעתי למידע , מה שעברתי אישית עם
כלבי נחיה לבעלי מגבלה שאינם עיוורים.
נרשם בנובמבר 2006 אקטואלי גם היום.

ליידי הייתה כלבתי השנייה.  את כלבתי הראשונה לקחתי מסל ענק שהושאר ליד בית החולים בו עבדתי מלא בשמונה גורים מסוג רועה גרמני מעורב. מאחר וצבעה היה שחור כפחם, לא רצינו לפגוע באיש ובמקום לקרוא לה שחורה,קראנו לה גורית.

 

גורית על הרגלים האחוריות בדירה הישנה

חייה של גורית היו נפלאים, היא שחתה איתי בים, שיחקה אתנו מטקות, טיילה אתנו למקומות רבים, הייתה רצה איתי כל בוקר שני ק"מ וידעה לבצע המון פקודות, הייתה חברותית מאוד וילדי השכונה שמחו תמיד לרדת אתה לטיול.

גורית במטבח בדירה הישנה עוד לפני הפגיעה.

גורית הלכה לעולמה בגיל 121/2 . גידול ענק בשלפוחית השתן שלא ניתן להסירו קצר את חייה.

היא הורדמה בכבוד הראוי לכלבה נאמנה ונפלאה.

תישאר לעולם בזיכרוני.

באותו יום בו נאלצתי להרדים את גורית שליוותה אותי לאורך שנים לטוב וגם בשעות קשות ביותר.  לא הייתי מסוגלת

להישאר בבית ללא כלב אפילו ללילה אחד.

פניתי ל-אס.או.אס חיות  ומצאו עבורי רועה גרמנית יפהפיה בת כחצי שנה שקראו לה ליידי כי כך נראתה וגם הייתה כזו.

השתקפות של ליידי

אל נושא כלבי נחיה לרתוקים לכיסאות גלגלים התוודעתי לפני כ-שמונה שנים.

היה עלי להרדים את כלבתי היקרה ליידי שהייתה בת 121/2

עקב מחלה קשה ואי תפקוד.  אחסוך מכם את הפרטים.

החלטה קשה, ואני בדעה צלולה שסבל קשה הוא דבר מיותר.

ואם ניתן לחסוך עינוי, טובת הכלבה במקרה זה חשובה יותר

עם כל האהבה שיש בעולם. אהבה לא רק מקבלים,

אהבה צריך לדעת גם לתת.

דעתי, שכלב או אחר לא צריכים לסבול אם הם מבקשים זאת

או קיימת הצדקה רפואית.  במקרה שלי,  הווטרינר הנפלא

שלי החליט שכך יהיה טוב ונכון יותר עבור הכלבה.
הווטרינר משה ב.א. קבל אותנו מיידית.  התלבט עם עצמו ואיתי

שנינו הבנו שאין מנוס מהרדמת הכלבה היקרה שלי ליידי שהייתה

חברה אמיתית ללא תנאים. זכרה חרוט היטב בנפשי.
בזכותה של ליידי, הצלחתי ללכת כמה שנים טובות עם המכשירים הארוכים וקביים למרות הקושי הרב עד שהונחתה עלי המכה שאין מנוס ממנה. והביאו אותי להכרה שאם אינני רוצה להיות משותקת בארבע גפים עדיף שאתנייד בכסא גלגלים.
הסתגלות

ליידי היקרה,  למדה מהר מאוד ללכת לצד כסא הגלגלים ללא אילוף.  פעמים רבות משכה את כסא הגלגלים בזהירות כאילו

היא מגינה עלי.

להסביר איך, או מדוע, אינני יכולה.  אני יכולה לתאר את הרגשתי.

כנראה, שלבעלי החיים יש אינסטינקטים טבעיים בריאים

והם יודעים ומבינים כמו גם חשים יותר מבני אדם את מצב האדם נכון לאותו רגע.   עובדה שקל להוכיח.  כאשר הרגשתי לא טוב, סתם שפעת בנאלית, הכלבים שהיו לי תמיד היו לצידי ולא זזו.

שמרו עלי מבלי שהבנתי זאת.  ואם תחשבו על זה, אני בטוחה

שתגיעו לאותה מסקנה.  כיום, זה גם מוכח וישנם מאמרים לרוב

בנושא שמתפתח ותופס תאוצה. תוכלו למצוא תחת הכותרת

Asistant dogs .   גם בעולם של אורי בקמן ואחרים.

מיד עם הרדמתה של ליידי, פניתי ל-אס.או.אס חיות שהיו לא רחוק מביתי. הם מצאו עבורי כלבת רועה גרמני מעורבת עם קולי, שהייתה בת חודש אבל נראתה כמו בת חודשיים. הגורה כפי שהוסבר לי, נבהלה כנראה מרעמים וברקים ביום סוער וברחה מחיק אמא.  הכלבה נמצאה ע"י אנשים טובים ליד רחוב משה דיין והוחזקה באישור אס.או אס חיות ע"י אנשים טובים אוהבי כלבים מ-רפא"ל עד שימצא לה בית.

כ-4 שעות לאחר הרדמת הכלבה, הגורה בהתערבות אס. או.אס חיות עברה לביתי החם.

בדיקת וטרינר קבעה את המין המעורב ואת גיל הכלבה.

הכלבה הייתה בת חודש ולא חודשיים כפי שנראתה, מלאה ורחבה.

לקי בת חודשיים  .
אם לאמר את האמת, גידול הכלבה היה קשה לי מאוד בהתחלה, לצאת החוצה בכסא גלגלים עם גור כאשר עובדים שמונה שעות ביום, מספר רב של פעמים זה לא קל. אבל לא בלתי אפשרי

הכלבה קבלה חינוך מצויין.  לצערי, בגיל ארבעה חודשים עדין

לא נגמלה מהרטבה בבית למרות כל הטריקים הידועים והמוכרים.

העדרה של האם והעדר ליקוק ההפרשות של האם וטיפול בסוגרים, פגעו כנראה בסוגרים העדינים של כלבתי החדשה לקי.

לאחר שהוכח שהכלבה בריאה, הגעתי למאלף כלבים כדי להתגבר על בעיית  ההרטבה.  עד לאותו רגע, לא ידעתי כלום על אילוף כלבי נחיה למטרות שונות.

ידעתי על כלבי נחיה לעיוורים.  גיליתי עולם חדש ומופלא.

מתברר, שקיים מידע רב על סיוע לאנשים בכלל ולא רק לבעלי מגבלה באמצעות בעלי חיים.

בעזרת בעלי חיים ניתן לטפל גם במקרים סוציאליים, באסירים, בגיל הזהב ילדים ואחרים.

מתברר, שחיות מחמד הן כלי נפלא ליצירת קשר, למעורבות חברתית.

מלמידה הנושא לעומק, התברר לי שישנם  כלבי שמיעה,כלבי שירות, כלבי נחיה,
כלבי שמיעה,כלבי תגובה להתקפים אפילפטיים,כלבי שיקום, כלבי סוכרת, כלבים לסובלים מאלצהיימר, כלבים לילדים אוטיסטים והשורה ארוכה

מדובר בסיוע בטיפול לצרכים רפואיים ואחרים לא רק בכלבים,

אלא גם בציפורים, סוסים,קופים בעיקר מזן קפוצין, ארנבונים אוגרים ועוד שמסייעים בטיפול על פי הצרכים.

חשובה ההתאמה לצרכים של הנזקק לכלב או התאמת סוג הכלב לצרכי הזקוק לו.
במקרה שלי, הבאתי את הכלבה איתי ללא ידיעה על החוויה שאני עומדת לעבור.

אילוף כלבי נחיה איננו פשוט ואורך כ- 4 עד 6 חודשים לעיתים יותר. כלבים מסוגלים ללמוד מאות פקודות הכוללות הרמת חפצים,פתיחה וסגירת דלתות, הדלקה וכיבוי מפסקי חשמל, אזהרה, הזעקת עזרה, קניות והשורה ארוכה.  הכל ע"י אילוף ראוי ללא כאב  או סבל לכלב.  נקודה זו הייתה קריטית לגבי. לא הסכמתי לאילוף ע"י מכות חשמל אם יתעורר צורך.  אלא בשיטת קליק וטריק האומרת , כלב מציית לפקודה הוא מקבל פרס.  כמובן בגבולות.

מאחר והמאלף אליו הגעתי, הציע לי לאלף את כלבתי להיות כלבת נחיה לרתוקה לכסא גלגלים ללא תמורה, נתתי את הסכמתי. היה זה אתגר לא קטן.  מאוחר יותר התברר לי שבעלי מגבלה אינם משלמים כסף עבור שהיית  כלבם בפנימייה ,  כולל אוכל וטיפול רפואי אם צריך כולל האילוף עצמו. לא האמנתי, אבל זו הייתה האמת.  בסיום האילוף החלטתי לתרום מרצוני לעמותה כדי שאחרים יוכלו ליהנות מכלבי נחייה.

 לקי 2012

בשלב ראשון היה עלי להשאיר את הכלבה בפנימייה, התעקשתי לקחת את הכלבה הביתה כל שישי שבת למרות ההתנגדות המאלף הצלחתי להעביר מסר שאינני יכלה להיות בבית ללא כלב והניתוק יהיה קשה לי מאוד.   כל יום שישי בבוקר הייתי נוסעת יותר משעה לכלביה המצוחצחת לקחת את כלבתי לקי הביתה והייתי מחזירה אותה לפנימייה בשבת עם שקיעה. השמחה הייתה גדולה לשתינו.

לקי היום בת שמונה מביאה לי נעל בית שנפלה.

תרגלנו מעט על פי ההנחיות שקבלתי.

 

לקי יושבת לידי ממתינה לפקודה לעלות על רגלי לתת לי את הנעל

 

לקי מביאה אלי את הנעל

הפרידה היתה קשה עוד יותר אבל המציאות חייבה.  לאחר ארבעה חודשים אסר עלי המאלף להגיע לראות את כלבתי לחודש ימים עד לסיום האילוף.  לפני שאקבל חזרה את הכלבה בהדרכה של שבוע רצוף.
סיכמנו שאגיע ואצפה בכלבה מרחוק מידי פעם ללא התראה מוקדמת. וכך היה.  ראיתי כלבה שמחה ועליזה, במצב גופני טוב, זו נקודה חשובה ביותר שעזרה לי להתמודד, בינינו, פחדתי  שהכלבה תעבור משבר גדול, תפסיק לאכול, תרזה, תהיה עצובה מאוד. טעיתי.  הכלבה הייתה במצב מצוין, שמחה ועליזה.

האילוף הסתיים, ובשמחה רבה הגעתי יחד עם עוד 6 אנשים לקבל את כלבתי. וללמוד את הפקודות שעלי לתת תוך כדי ביצוען.

בסוף הלימוד שנמשך שבוע שלם בצורה מאוד אינטנסיבית היה נפלא לראות נערה צעירה שמתניידת עם כסא ממונע ומוגבלות תנועה שפחדה מהכלבה שקבלה. זו הייתה הכרות ראשונה בינה לבין הכלבה.  לאט לאט הנערה התחילה לחייך, בעיקר כאשר הכלבה שחררה את הרצועה שנפלה והסתבכה בגלגלים ושמה לנערה את הרצועה ביד שמתפקדת.

לראות את האושר הזה היה שווה מיליון.

ורק חיזק את הצורך להעלות את המודעות עד כמה כלבי נחיה

יכולים לשנות לאדם את העולם כמו גם לסייע בצרכים רבים שאין לנו יכולת לבצע.

במשך שבוע ימים מידי יום במשך שש שעות תרגלנו כמה בעלי כלבים יחד את הפקודות שעלינו לבצע תוך פיקוח צמוד.

הפקודות נשארו בעינן עד היום.  וכלבתי היקרה מסייעת לי הרבה יותר ממה שחשבתי גם בלי לקבל פקודה. אם הפלתי בטעות את העיתון, היא מרימה אותו מהרצפה ונותנת לי אותו ביד. אל חשש, היא לא קורעת את הדפים.

כמו מרימה מטבעות שנופלות על הרצפה או מתחת למיטה והשורה ארוכה.

אם המידע האיר את עיניכם,

תודה.

בדצמבר 2012 לקי הורדמה עקב גידול ענק שלא ניתן היה לנתח. הוטרינר שלנו הרדים אותה בבית עקב דימום בלתי נשלט.
היא זכתה לכל הטוב שניתן היה לתת לה ונפטרה בביתה עם חיבוק גדול.
יום אחרי הגיע הביתה קרפ המתוקה שמתאקלמת לאט לאט.

DSC09890

בתקווה שיהיו לה חיים טובים וארוכים.

מודעות פרסומת

20 מחשבות על “כלבי נחיה לבעלי מגבלה שאינם עיוורים הם חלק מהמעט שעושה יחידת עוקץ

  1. רשומה מעניינת ומרגשת .
    למדתי דברים שלא ידעתי :"כלבי שמיעה,כלבי תגובה להתקפים אפילפטיים,כלבי שיקום, כלבי סוכרת, כלבים לסובלים מאלצהיימר, כלבים לילדים אוטיסטים והשורה ארוכה
    מדובר בסיוע בטיפול לצרכים רפואיים ואחרים לא רק בכלבים,
    אלא גם בציפורים, סוסים,קופים בעיקר מזן קפוצין, ארנבונים אוגרים ועוד שמסייעים בטיפול על פי הצרכים."
    גם למדתי דברים שלא ידעתי על אימון כלבים.

    אני זוכרת את הרשומה שלך על הפרידה מלקי וקבלת של קרפ.(לא מאמינה שעברו יותר משנתיים מאז הכרתי את הבלוג שלך ).
    זוכרת גם את התמונה של לקי עם הנעל.
    צריך הרבה כוח לעבור פרידה מכלב אהוב ,כמעט כמו מבן משפחה.
    כלבים הם מאוד חכמים ולא רק הם .בדרך כלל , בעלי החיים הם יותר חכמים ממה שחשבנו.
    הייתי סקרנית לדעת איך קרפ הגיבה לשמיעת האזעקות .

    • מכל אלו שציינת הנסיין עם קופי קפוצין הצליח בחלקו. כלב הוא הדבר הכי טוב והכי אמין. מכירה משהוא שלמעט הזזת הראש לא יכול לעשו כלום והיה לו קוף קפוצין. זה עבד לפרק זמן לא ארוך. בהחלט הואיל לו לפחות בהכנסת הקש של השתיה לפה ועוד אבל הפעולות לא היו תמיד מדויקות.
      קרפ לא פוחדת מרעמים זיקוקים. לגבי האזעקה, הפעם הראשונה היא לא הבינה מה זה , ליטוף חם וחיבוק העביר לה את ההרגשה הרעה. מה שכן בזמן אזעקה אני קוראת לה והיא מיד מגיעה. היא מבינה יותר ממה שאני חושבת. רק שהיא שובבה ולא תמיד עושה מה שאומרים לה.
      היה לה ולי מזל:)
      בתקווה לרגיעה

    • מרתק ומידע שלא ידעתי ולא היכרתי
      תהני מקרפ
      הכנסתי את הכתבה שלך אצלנו בדף הפיסבוק של העמותה
      מרים

      • בכף, טוב ללמוד עד כמה החברים שלנו על 4 יכולים לרפא אותנו,לשנות את מצב הרוח ועוד הרבה דברים טובים ,לכלבים זה חלק ממשחק ועבורינו חיים שלמים.
        אין כמו בעלי חיים.
        תודה ויום שקט

  2. אני מכירה טוב את קרפ. היא מצחיקה ושובבה.
    לי לא צריך לספר מה זה כלב. כאשר אני עצובה, אני מסתכלת על סרטונים עם כלבים.(עם תינוקות או חתולים).
    הליוואי ואנשים היו טובים כמו כלבים. אין בהם בכלל רוע.
    תתני לקרפ ליטוף ממני. תשמרי על עצמך.

    • קלפטוש, שמחה לראותך כאן, ועוד יותר לקבל תגובה:)
      צודקת שאת אומרת שהלוואי ובני האדם היו טובים כמו הכלבים:)
      קרפ קבלה את הליטופים שלה הבוקר
      עם חיבוק ממך.
      בתקווה לרגיעה ושפיות.

  3. מרתק ומרגש, אתי.
    ידעתי שכלבים ועוד בעלי חיים מסייעים לאנשים עם צרכים מיוחדים, אבל לא ידעתי כמה. למדתי ממך כמה פרטים חדשין ומרתקים.
    מאחל לקרפ חיים ארוכים ומהנים, ולכם יחד – הרבה שמחה ואהבה 🙂

    • יש בארה"ב מרכז ענק לכלבי נחיה. והם לומדים מאילנו לא מעט.
      הכלבה הקודמת שלי שנפטרה בגיל 15 לרועה גרמני מעורב שזה הרבה, ידעה 70 פקודות, וקרפ לומדת לאט לאט אבל אני לא מנסה ללמד אותה מה שלא חובה. היא כנראה נפגעה בתאונת דרכים וחלק מהפגיעה יש בלוק:) כך שלא הכל ניתן ללמד. איך אומר הוטרינר שלי, יש זנב מקשקש, זה מה שחשוב:)
      בתקווה שהשפיות תחזור ויהיו מגעים לדו שיח.

  4. הכלבים האלו עושים עבודה נפלאה בנמהרות וגם מקפחים את חייהם במקום חיילי צה"ל
    שדואגים להם לפי מה שראיתי כמו אחים לנשק, אני שמח שקרפ לומדת ומשתלבת בבית
    יום נעים אתי יקרה, חדשות טובות!

    • ממש אחים לנשק וכל גיבור כזה מקבל את מלוא האהבה מכולם. החיל לוקח על גבו את המזון והם שותים מאותה מימייה. והוא מוגן בחגורות מיוחדות כולל נעלים כדי לחסוך גם מהכלב פציעה. ואם נפצע מטופל ע"י המיטב של הרופאים ולא מופקר בשטח. אחרי תום השרות לרוב נלקח לבית המאלף או שנמסר למשפחות הכי טובות שיש להמשך חיים טובים.
      זו אחוות אחים שאין שניה לה.
      וקרפ מתוקה תשאל את עופר:) מקווה שיסתדר לך להכיר אישית.
      למזלי היא לא חוששת מאזעקות אבל מרגישים שהיא חסרת מנוחה ולא מוצאת מקום. חיבוק ליטוף עושים את שלהם:)
      בתקווה לרגיעה.

  5. אתי, רשימה מאירת עיניים וחשובה ביותר!!! תודה על המידע החשוב והסיפור האישי שמלמד עד כמה חשוב.
    המון שנים טובות ביחד.

    • שמחתי להאיר בנושא חשוב זה.
      אני תקווה שיהיו לנו שנים בריאות יחד.
      ויותר מכל שיחזור השקט לאזור לשנים, לא לשבוע.

  6. רשומה מעניינת ומרגשת.
    העסרה שהכלבים נותנים לאנשים מדהימה – והם ראויים לכך שבני אדם יתנהגו אליהם בהתאם.

    ביחידת עוקץ לצד כלבים המזהים חומרי נפץ יש כלבי תקיפה וכלבים המאומנים לגלות לכודים תחת בניינים שקרסו

    • צודק בתוספת החשובה שהוספת, כלבים מאומנים למצוא ניצולים תחת חורבות, כמו גם חומרי לחימה וסמים בשדות תעופה שונים שליוו אותי לפחות בדרך בניו זילנד, בגלפגוס, שם חוששים מהכנסת פרח או זרעים ואחרים שעשויים לפגום במרקם העדין שיש באיים השונים , בדקו כמה פעמים, מאי לאי, ובעליה ובירידה מהמטוס. כבים מקסימים ממש. רק מי שבאמת אוהב בעלי חיים יכול להבן כמה הנאה ויכולת יש לבעל החיים המופלא הזה ששמו כלב ובכלל בעלי חיים.
      אגב לאחרונה נכנס גם לארץ כלבים לבתי סוהר, כלבים למגורי אזרחים וותיקים הם נקראים כלבי ליטוף, והם בהחלט מעוררים שמחה.
      בתקווה לרגיעה מהירה

    • אין אהבה גדולה יותר מאהבת בעלי חיים:) \וכרת סיפור עצוב שלבית החולים כאשר עדין עבדתי הגיע אדם שנפטר. הכלב שלו לא רצה לזוז מהכניסה לבית החולים. לשמחתי היו במקום העבודה מספיק אנשים טובים שלקחו את הכלב וטיפלו בו. בהחלט סיפור מרגש ומכירה הרבה כאלו בהם כלב חזר לביתו אחרי שבועות. חבל שבני אדם לא יודעים להעריך אותם.
      לא יודעת מה הייתי עושה ללא כלב בבית.
      חיבוק לדורותי ולכם.

    • אכן לקי הייתה מדהימה גם גורית לפניה וגם לידי והיום יש את קרפ סוזט שמגיעה לליטוף כל פעם שיש אזעקה:)
      בעלי חיים הם החברים הכי טובים בטוחה שאתה יודע ומכיר:)

    • לא רק לכלבים 🙂 בכלל לטבע. משפחתי הייתה תמיד אומרת שהייתי צריכה להיוולד בגונגל
      ללא נחשים 🙂 היו לי בבית 10 אקווריומים, תוכים מסוגים שונים וכלבה. קרפ היא מס 4, את האקווריומים תרמתי למוסד בבריאות הנפש באמצעות חבר. את התוכים לאבא של חבר שהיה לו שובך יונים. כי לא יכולתי יותר לטפל וזה חסר לי מאוד. מזל שיש זנב מקשקש בבית. אוהבת גם חתולים אבל לא בבית.
      בתקווה לערב שקט ללא אזעקות.

יום נפלא

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s