תל אביב 30/07/1946

ב-30 ביולי 1946, בסביבות ארבע לפנות בוקר, כך סיפרו לי ההורים,תושבי
תל אביב התעוררו לקול צעדת אלפי חיילים לכיוון העיר.
העיר תל אביב הוכנסה למצור של כ- 20,000 חיילים ושוטרים בריטים, מלווים במשוריינים ובטנקים. על העיר הוטל גם עוצר וגם הסגר.
קובץ:Curfew in Tel Aviv H ih 039.JPG
תמונה מהעוצר ,   כל הזכויות שמורות לויקיפדיה

החיילים, היו אנשי הדיביזיה המוטסת השישית, דיביזיית הרגלים הראשונה וגדודים הודים בפיקודו הכללי של המאיור גנרל קאסלס.

תל אביב נותקה משאר חלקי הארץ.
הקשר היחיד עם החוץ התאפשר ע"י השידורים העבריים של רדיו ירושלים.

האוכלוסייה סבלה ממחסור באספקה,במיוחד לאור העובדה שהבריטים, בניגוד להבטחתם לראש  העיר ישראל רוקח, לא אפשרו אפילו לעובדי המאפיות להמשיך במלאכתם. נערכו חיפושים מבית לבית, כאשר לכל בית נכנס קצין עם חיילים, אשר הורו לגברים ולנשים לצאת מהבית (נשים עם תינוקות הושארו לרוב בביתן), משם הוסעו או הובלו ברגל לתחנות של הצבא והמשטרה בהן זוהו נבדקו תעודותיהם. לאחר הזיהוי הוחזרו לבתיהם פרט לאלה שנעצרו לחקירה נוספת.
ההסגר והחיפושים נמשכו ארבעה ימים, במהלכם נעצרו 800 מתושבי תל אביב. חלקם נשלחו לרפיח וללטרון לחקירה נוספת.

ראש העיר באותם ימים מר ישראל רוקח ז"ל, הגיב על פעולה זו באומרו,
כי השלטונות הבריטים טועים בפעולה זו,שלא תביא להשגת מטרתם.
והוסיף, בהתיחס לתוכניות המדינית החדשה, "לא נשלים עם קביעת גטו בארץ ישראל".

כתינוקת, זוכרת שהבריטים עשו חיפוש בדירה שלנו כמו גם באחרות.
לימים הבנתי שחיפשו סליק שהיה בחצר ובמזל לא גילו.
זוכרת שזה היה בלילה. היה חושך, העירו אותנו מהשינה.
ראיתי את הפרצוף הנוקשה של אחד מהקצינים הבריטים שלבש כובע עם מצחייה נוקשה,על רגליו בלטו מגפים גבוהים. ומכנסיו היו נפוחים באזור הירכיים.
על החזה הייתה מונחת באלכסון רצועת עור עבה ורחבה ועליה מושחלים כדורים.
הבריטים הזיזו את ארון הבגדים הגדול. את המיטות ומה לא בעצם בדירה הקטנה.
במזל, הם לא מצאו כלום. אבא לא היה בבית, הוא היה אי שם בשליחות.
תמונה שמזכירה את הלבוש שמצאתי באינטרנט. כל הזכויות שמורות לצלם.

חלק מההיסטוריה של תל אביב.

מודעות פרסומת

4 מחשבות על “תל אביב 30/07/1946

    • יש זכרונות נעימים עוד פחות, הפיצוץ בקרן קיימת, קו חמש אפרופו. קשה לשכוח ויש עוד.
      שמחה שהבריטים לא כאן.

    • למזלי יש לי זיכרון טוב אבל ללא קשר. לרוב זוכרים דברים טראומטיים. והארוע היה בהחלט לא נעים. זוכרת הרבה רק שלא הכל מעלה או רוצה להעלות לבלוג.
      היום הפרטיות נעלמה .

יום נפלא

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s