שרביט ה-א.ב לאחר התלבטות.

הקלפטה הפולניה  המצחיקה והמקסימה,

העבירה אלי שרביט מענין.

לכתוב משהו הקשור לעצמי, מהאות  א` ועד האות ת

`.

שהגיע אליה מלילית שמתגוררת באפריקה.

 

חיפשתי משהוא שאני אוהבת + אתגר.

החלטתי להכיר לכם מלחינים קלאסיים שחלקם מוכרים לכם וחלקם אולי לא. אהבתי הגדולה.  לפניכם מלחינים  לפי סדר

ה-א.ב

ומעט מקורות חייהם ויצירתם.

כל הזכויות שמורות לויקיפדיה ולידע שלי.

לפתיח בחרתי

בשירה המקסים של נעמי שמר אלף בית.

תוכלו להאזין לשיר    אלף בית

כל הזכויות שמורות לשירונט.

נעמי שמר

 

מילים ולחן: נעמי שמר

אלף – אוהל, בית – זה בית

גימל זה גמל גדול

מהי דלת – זוהי דלת

שפותחת את הכל.

(אלף-בית-גימל-דלת)

הא – הדס, ווו הוא ורד

שפרחו לי בחולות,

זין – חית שתיהן ביחד

זהו זר חבצלות.

(הא-וו-זין-חית)

בני השש ובני השבע

אלף-בית, אלף-בית,

מציירים בגיר וצבע

אלף-בית, אלף-בית,

ויוצאות במחול מחניים

אלף, אלף-בית,

אותיות עשרים ושתיים

אלף-בית.

(אלף-בית-גימל-דלת-הא-וו-זין-חית)

טית זה טוב ויוד זה יופי

כף זה כן ולמד לא,

מם ונון זה מן ונופת

קח לך ותן גם לו.

סמך – ספר, עין – עין

פא – פרפר וגם פשוש,

צדי – צחוק עד לב שמיים

קוף זה קוף וריש זה

(ראש גדול על הכתפיים ילד טוב ירושלים)

וביחד…  

בני השש ובני השבע…

מה צריך לבוא עכשיו?

איפה שין? ואיפה תו?

שין – שלום ותו – תודה

ונגמרה העבודה.

שין – שלום ותו – תודה

ונגמרה העבודה,

ד"ש לכל המשפחה

ולך לך לדרכך.

(סמך-עין-פא-צדי-קוף-ריש-שין-תו

 

אהבה לא זקוקה לכסף. 

איסק אלבניס

נולד ב-‏29 במאי 1860 – 18 במאי 1909,מלחין ופסנתרן ספרדי, ממייסדי האסכולה המוזיקלית העממית בספרד.  כפסנתרן והופיע ברחבי העולם. כתב חמש אופרות, שלוש אופרטות ומספר קטן של שירים ויצירות לתזמורת. עיקר הצלחתו כמלחין הייתה ביצירותיו לפסנתר.

אלבניס כתב מאות יצירות לפסנתר בסגנון ספרדי. רבות מיצירות אלה עובדו לגיטרה ומושמעות עד היום. הקטעים המפורסמים ביותר שלו הם הטנגו ואסטוריאס שעובדו לגיטרה על ידי המלחין פרנסיסקו טארגה וזכו להערכה רבה.

בשנת 1909 חיבר את יצירתו המפורסמת ביותר לפסנתר – הסוויטה "איבריה". בסוויטה 12 קטעים הספוגים באווירה ספרדית מסוימת (למשל: הנמל, יום חג בסביליה, מלגה). יצירה זו סיכמה את כל עבודתו והייתה למעשה שירת הברבור שלו.

 

בזכות ולא בחסד.

בטהובן לודוויג ואן

לודוויג ואן בטהובן נולד בדצמבר 1770 – 26 במרץ 1827 היה מלחין ופסנתרן גרמני. נחשב לאחד מגדולי המלחינים במוזיקה הקלאסית והיה דמות בולטת בין התקופה הקלאסית והתקופה הרומנטית. שמו וגאוניותו עוררו השראה בדורות של מוזיקאים וקהל גם היום. 

בין יצירותיו המפורסמות ביותר נמנות הסימפוניותהשלישית ("הרואית"- Eroica), החמישית ("הגורל"), השישית ("הפסטורלית"- Pastoral) והתשיעית שנכתבה בעת שהוא היה חרש לגמרי. ("המקהלתית"- Choral, שמכילה את "אודה לשמחה"- An die Freude). כמו כן, הקונצ`רטו לפסנתר מס. 5 ("קיסר"- Emperor), הקונצ`רטו לכינור,רביעיית המיתרים "הפוגה הגדולה" שגרמה למהפכה במוזיקה, הסונאטות לפסנתר: ה"פאתטית" (Pathétique), "אור הירח" (Moonlight) ו"אפאסיונטה" (Appassionata), וכן היצירה "לאליזה"

(Für Elise,)

בלי באך הרשימה תהיה חסרה.

 

באך יוהאן סבסטיאן

מלחין גרמני מתקופת הברוק הנמנה עם נגני ה

עוגב.     ונחשב לאחד המלחינים הגדולים ביותר בכל הזמנים. יצירותיו כתובות באמנות טכנית בעומקן, ובכישרון רב תוך מיצוי של טכניקת הקונטרפונקטהאינטלקטואלי וביופין האמנותי ועל כן רבים רואים בבאך את המלחין שהביא לשיאה את הוירטואוזיות.

 

בין יצירותיו החשובות והמוכרות ביותר: הפסנתר המושווה, וריאציות גולדברג, המתאוס פסיון והשורה ארוכה. היוהאנס פסיון, הקונצ`רטי הברנדבורגים, המנחה .

גם מהמעט שיש, אפשר לתת.

גלעד שליט יושב הביתה מיד

גלוק כריסטוף ויליבלד

2 ביולי171415 בנובמבר1787

 נולד באראסבאך לאב יערן בבוואריה

היה ממוצא מלחין בוהמי ממוצא גרמני,זכור בתקופה הקלאסית ונחשב כאחד ממלחיני האופרה החשובים.  יצירותיו הנודעות מן הסתם הן   באופרה אורפיאו ואוארידיצ`ה    "מחול הרוחות הטובות", הוא למד מוזיקה ופילוסופיה והחל בכתיבה פורה מאוד לבמה.  עוד מיצירותיו "

"ארטאסרסה"

די לאלימות.

 

דבוז`אק אנטונין

 

אנטונין לאופולד דבוז`אק צ`כיה 8 בספטמבר 1841 – 1 במאי 1904, מלחין צ`כי, נולד ליד פראג ומת בה. יצירתו המפורסמת ביותר היא הסימפוניה "מן העולם החדש". כמו כן כתב את האופרה "רוסלקה", המבוססת על הסיפור "בת הים הקטנה" של אנדרסן, נחשבת כיום לאופרה הלאומית של צ`כיה, ומבוצעת רבות בעולם.

הומניות, זו לא מחלה.

 

היידן יוזף

 

כמה מיצירותיו הנודעות ביותר של היידן, בהן  "סימפוניית ההפתעה", "הסימפוניה הצבאית", "דרדור התוף" ו"סימפוניית לונדון", רביעיית "הפרש" ושלישיית "רונדו הצוענים" לפסנתר.

היידן ,אבי הסימפוניה הקלאסית ו

רביעיית המיתרים". למעשה, הסימפוניה הייתה כבר צורה מבוססת היטב לפני שהיידן החל בקריירת ההלחנה שלו.   אבהותו על רביעיית המיתרים,אינה מוטלת בספק . הוא לבדו המציא את המדיום הזה. הוא כתב גם סונאטות לפסנתר, שלישיות לפסנתר, דיוורטימנטי ומיסות, שהיו לאבני המסד לסגנון הקלאסי בטיפוסי הקומפוזיציה הללו.  כמו כן כתב סוגים אחרים של מוזיקה קאמרית, אופרות וקונצ`רטי.

ולא תהיה עוד מלחמה.

 

ורדי ג`וזפה פורטונינו פרנצ`סקו

נולד

10 באוקטובר 1813 – 27 בינואר 1901 .

הוא מלחין איטלקי הנחשב לגדול מחברי האופרות בכל הזמנים,

עיקר פעילותו המוזיקלית היה חיבור אופרות, מלאכה בה התמיד עד מותו בגיל המופלג של 88 שנים. האופרות שכתב:

 

אלגזירה, מקבת, ירושלים,נבוקו, ארנאני, אטילה, גובאנה דארקט (זאן דארק) , אוברטו , שודד הים,קרב לניאנו, לואיזה מילר ,סטיפליו,ריגולטו,הטרובדור,לה טרוויאטה, ערבית סיציליאנית, סימון בוקנגרה, ארולדו,ערבית סיציליאנית

 

אותלו,אאידה, נשף המסכות, כוחו של גורל, דון קרלוס,ל"סטיפליו"

ויני וידי ויצי  ("באתי, ראיתי, ניצחתי" )בדרכי.  

 

ויוואלדיאנטוניו

נולד ב- 4 במרץ 1678, ונציה – 28 ביולי 1741, וינה, כומר ומלחין איטלקי. נחבא אל הכלים,יצירתו המפורסמת ביותר, "ארבע העונות" .  גילוי כתבי יד רבים של ויוואלדי ורכישתם על ידי הספרייה הלאומית של אוניברסיטת טורינו, במימון הנדיב של רוברטו פואה ופיליפו ג`ורדאנו הובילה להתעוררות מחודשת של העניין בויוואלדי  והחייאת יצירותיו של ויוואלדי, שלא התפרסמו קודם לכן, במאה ה-20 התאפשרה בעיקר הודות למאמציו של אלפרדו קאזלה, שארגן ב-1939 את שבוע ויוואלדי, שבו הושמעו מחדש, לראשונה, ה"גלוריה" (RV 589) ו"ל`אולימפיאדה".   המוזיקה של ויוואלדי, יחד עם זו של מוצרט, צ`ייקובסקי וקורלי, כלולה בתאוריות של אלפרד טומטיס על אפקטים של מוזיקה על התנהגות אנושית (אפקט מוצרט), והיא משמשת בתראפיית מוזיקה.

זכות לעשות מעשה טוב.

זולצר סולמון

סלומון (שלמה) זוּלצר 30 במרץ 1804 – 17 בינואר 1890,היה חזן, מלחין ומנצח בשדה החזנות האשכנזית. דרכו החדשנית במוזיקה של בית הכנסת השפיעה רבות על החזנות כפי שהינה כיום, ומורשתו המוזיקלית מוסיפה להדהד בין כותלי בתי הכנסת עד היום.

חיים פעם אחת אולי, נצלו כל רגע.

חאצ`טוריאן אראם

חאצ`טוריאן נולד בטביליסי, בירת גאורגיה,למשפחה ארמנית ענייהיצירותיו הבולטות הן המוזיקה לבלט"ספרטקוס" מוזיקת הפתיחה של סדרת הטלוויזיה "קו אונידין" ו"גאינה" כולל "מחול החרבות" המפורסם. במאי הקולנוע סטנלי קובריק השתמש במוזיקה מתוך "גאינה" בסרטו "2001 אודיסיאה בחלל".  עוד חיבר קונצ`רטי לפסנתר, לכינור, לצ`לו ולחליל (עיבוד של קונצ`רטו לכינור), קונצ`רטו-רפסודיות לאותם כלים, שלוש סימפוניות – השלישית מכילה תפקידים לחמש-עשרה חצוצרות נוספות ולעוגב חאצ`טוריאן נפטר במוסקבה, מעט לפני יום הולדתו ה-75

טוב שיש חבר על ארבע בבית בנוסף לחבר/ים על שתיים.

טאנייב סרגיי

נולד בנובמבר 1856 – 19 ביוני 1915, מתלמידיו של פיוטר איליץ` צ`ייקובסקי, היה מלחין רוסי, פסנתרן, מרצה למיחבר, תאורטיקן מוזיקלי וסופר.  יצירותיו כוללות 9 רביעיות כלי-קשת מלאות (בנוסף לשתיים שלא הובאו לידי גמר), חמישיית פסנתר, 2 חמישיות כלי-קשת ויצירות נוספות הכוללות אקדמת פסנתר ופוגה בסול דיאז מינור ארבע סימפוניות (כאשר אחת לבדה בוצעה במהלך חייו ואחת למצער הושלמה חלקית), סוויטת קונצ`רטו לכינור וקונצ`רטו לפסנתר. כמו כן כתב יצירות תזמורתיות כגון "כוראל עם וריאציות" ומוזיקה. יצירות מקהלתיות בהן שתי קנטאטות: "יוחנן הקדוש מדמשק", אופוס. 1 "רקוויאם רוסי" וכן "בעת קריאת מזמור", אופוס 36 שלעתים מתייחבים אליה כ"שירת הברבור" של המלחין. טאנייב שוזר ביצירותיו מן המלודיות הרוסיות ומטכניקת הקונטרפונקט המעוטרת, בשימוש הראוי לשבח.  טאנייב ראה באופרה שהלחין, אוֹרֶסְטֶיַה, הישג המרכזי של מפעל-חייויצירה זו, אותה סיווג המלחין כ"טרילוגיה מוזיקלית" ולא כאופרה. זולת זאת כתב טאנייב בנבדל אוברטורה לקונצרט, עליה ניצח צ`ייקובסקי בשנת 1899, בהתבסס על לחני-הנושא הבולטים של האופרה.

יחד ניתן לנצח כמעט הכל.

יוהנס ברהמס

יוהנס ברהמס ,‏ 7 במאי 1833, המבורג – 3 באפריל 1897, וינה. מלחין גרמני מהזרם הרומנטי,נחשב ל"יורשו" המובהק של בטהובן. בין יצירותיו, פתיחה אקדמית חגיגית בדו מז`ור אופוס 80 ,פתיחה טראגית ברה מינור אופוס 81 ,ארבע סימפוניות, מס` 1 בדו מינור אופוס 68 ,מס` 2 ברה מז`ור אופוס 73 ,מס` 3 בפה מז`ור אופוס 90 ,מס` 4 במי מינור אופוס 98 . ואריאציות על נושא מאת היידן בסי במול מז`ור אופוס 56,שני קונצ`רטי לפסנתר ותזמורת,קונצ`רטו מס` 1 ברה מינור לפסנתר ותזמורת אופוס 15 ,קונצ`רטו מס` 2 בסי במול מז`ור לפסנתר ותזמורת אופוס 83 ,קונצ`רטו ברה מז`ור לכינור ותזמורת אופוס 77 ,קונצ`רטו בלה מינור לכינור צ`לו ותזמורת אופוס 102 , קונצ`רטו הכפולשתי סרנדות לתזמורת,סרנדה מס 1 ברה מז`ור אופוס 11 ,סרנדה מס 2 בלה מז`ור אופוס 16 (בסרנדה זו הוציא ברהמס את הכינורות הראשונים והשניים, את החצוצרות ואת הטימפני מהפרטיטורה, לכן לסרנדה זו יש תצליל שונה. כלי הנשיפה מעץ מקבלים תפקידים משמעותיים לעומת הוויולות, הצ`לי והקונטראבסים.)  מחולות הונגריים ללא מספר אופוס מספר 1, 3 ו10 בתזמור ברהמס.

מספר 2 ו7 תזמור האלין. מספר 4 בתזמור ג`און. מס 5, 6,11, 12, 13, 14, 15 ו16 בתזמור פארלוב. מספר 8 ו9 בתזמור ג`אל. מספר 17, 18, 19, 20 ו21 בתזמור דבוז`אק והשורה ארוכה.

כיפי החול אשר על פני הים והאדווה שעל הגלים.

 

כרוביני לואיג`י

לואיג`י כרוביני ‏ 1760 – 15 במרץ 1842 ,מלחין איטלקי-צרפתי. המוזיקה של כרוביני הייתה מאוד פופולרית בזמנה, ובטהובן התייחס אליו כאל אחד המלחינים הגדולים בני זמנו .

נולד בפירנצה כילד העשירי מבין 12 ילדיו של נגן בתזמורת התיאטרון בפירנצה. מילדותו ניכר בו הכשרון המוזיקלי. בראשית דרכו חיבר יצירות דתיות. בגיל 13 כבר חיבר מיסות. בשנת 1786 התיישב בפריז והחל לחבר אופרות. חיבר כ-30 אופרות, בהן כאלה המפורסמות עד היום מדיאה ואנאקריאון. בשנת 1822 נתמנה למנהל הקונסרבטוריון המלכותי למוזיקה בפריז ושימש במשרה זו עד מותו. הייתה לו השפעה רבה על מלחינים רבים כמו ובר, שומאן, מנדלסון-ברתולדי, ואגנר, ברליוז ואפילו על בטהובן . כרוביני חיבר אף שני רקויאם המושמעים עד היום (ברה מינור ובדו מינור) אך רוב יצירותיו נשכחו ואינן מושמעות .  כרוביני מת בשיבה טובה כמלחין מפורסם ומוערך, ונקבר בבית הקברות פר לשז בפריז.

להושיט עזרה,תמיד.

 

ליסט פרנץ

נולד ב-‏22 באוקטובר 1811 – 31 ביולי 1886  בעיירה ההונגרית דוֹבּוֹריָאן. ראשית חינוכו המוזיקלי קיבל מאביו ששימש. בגיל 8 כבר הלחין את יצירותיו הראשונות ובגיל 10 עבר לווינה ללמוד שם פסנתר אצל קארל צ`רני, תלמידו של בטהובן , וקומפוזיציה אצל סאליירי שהיה בשעתו גם מורה של שוברט.   בגיל 11 ניגן לראשונה בקונצרט בווינה והקהל יצא מגדרו מרוב התלהבות. בנסיעותיו לפריז וללונדון זכה להצלחה מרובה כפסנתרן, ובהיותו בן 38 השתקע בוויימאר כמנהל המוזיקלי של חצר הנסיך. אחרי עשר שנים בערך עבר ליסט לרומא, אך המשיך בפעילות מוזיקלית בוויימאר ובבודפשט. בשנות חייו האחרונות היה מושפע מן הדת הקתולית, ויצירותיו המאוחרות משקפות את רוח הדתיות ששרתה עליו.

קונצ`רטו מס` 1 לפסנתר ולתזמורת במי-במול מז`ור,* קונצ`רטו מס` 2 לפסנתר ולתזמורת בלה מז`ור,סונטה לפסנתר בסי מינור,סימפוניית "פאוסט" סימפוניית "דנטה"פואמות סימפוניות,פנטזיה על נושאים עממיים הונגריים, לפסנתר ולתזמורת,מחול-המוות Totentanz, פרפרזה על "Dies irae", לפסנתר ולתזמורת 12 אטיודים ברמת ביצוע עילאית (Etudes d`exécution transcendante לפסנתר שנות העלייה-לרגל (Années de Pèlerinage,לפסנתר  הרמוניות פואטיות ודתיות (Harmonies Poétiques et Réligieuses), לפסנתר  19 רפסודיות הונגריות, לפסנתר,עיבוד לפסנתר ל- 9 הסימפוניות של בטהובן עיבוד לפסנתר לסימפוניה הפנטסטית של ברליוז,עיבוד לפסנתר ליצירתו של פגניני "La Campanella",   נוקטורנים Liebesträume לפסנתר קטעי "ואלס מפיסטו" לפסנתר  4 "ואלסים נשכחים" (Valses Oubliées), לפסנתר "עננים אפורים" (Nuages Gris), לפסנתר Bagatelle sans tonalité (זוטה ללא טונליות), לפסנתר.

מי שנותן,מקבל.

מוצרט וולפגנג אמדאוס

נולד ב 27 בינואר 1756 זלצבורג אוסטריה נפטר 5 בדצמבר 1791בוינה, אוסטריה, התפרסם ב-נישואי פיגארורקוויאם, ודון ג`ובאני,חליל הקסם."

כשרונו המוזיקלי של מוצרט הצעיר בלט כבר כשמלאו לו שלוש שנים. אביו, שהיה אחד מהמפורסמים שבמורי המוזיקה באירופה של אותה תקופה, הרביץ בו את תורתו המוזיקלית מגיל מוקדם מאד, ומלבד לימודי תאוריה לימד אותו גם נגינה בכינור ובצ`מבלו. בהיותו בן חמש החל מוצרט, לחבר קטעי מוזיקה קטנים ולהעלותם על הכתב בסיועו של אביו. כבר בגיל שש ידע מוצרט לנגן על פסנתר עם כיסוי עיניים תוך הנחת ידיים אחת מעל השנייה.

מוצרט הלחין סימפוניותתזמורתיות, אופרות, קונצ`רטי סולו לכלים שונים, מוזיקה קאמרית הכוללת מספר רב של יצירות לרביעיית וחמישיית מיתרים ומספר רב של סונאטות, רובן נכתבו לכלי מקלדת. בתחום המוזיקה הדתית חיבר מוצרט מספר מיסות. הוא גם היה ידוע בחיבתו למוזיקה היתולית, וכך חיבר מוזיקה לריקודים רבים, דיברטימנטי, סרנדות ושאר סוגים של מוזיקה קלה ומבדרת. המאפיינים הבולטים של הסגנון הקלאסי במוזיקה, ניתנים בקלות לזיהוי ביצירתו של מוצרט, והבהירות, האיזון, השקיפות והשפה ההרמונית הפשוטה מהווים את הבסיס ליצירתו,יצרו בראשו של המלחין אסופת סגנונות וטכניקות שחברו יחד ליצירת סגנונו המוזיקלי הייחודי

נפש בריאה בגוף בריא.

נאנינו ג`ובאני מריה

 

נולד ב-1543 או 1544, נפטר ב-11 במרץ 1607 היה מלחין ומורה איטלקי משלהי תקופת הרנסאנס. נאנינו היה שותף לקבוצת המלחינים של האסכולה הרומאית ונודע בהשפעתו הרבה כמורה למוזיקה ברומא של סוף המאה ה-16. ג`ובאני מריה היה אחיו הבכור של המלחין ג`ובאני ברנרדינו נאנינו

מכלול יצירתו של נאנינו לא היה גדול,אבל הצטיין בייחוד במדריגלים – נהנתה מפופולריות עצומה בשעתה. נדיר היה, שקובץ מדריגלים היוצא לאור ברומא לא יכיל לפוחות מדריגל אחד של נאנינו. המדריגלים של נאנינו מצטיינים בגיוונם. אף כי אינם מקיפים כאלה של מארנציו, שכתב, אחרי הכל, למעלה

מ-500 מדריגלים. הדוגמאות של נאנינו לסוגה זו נעות מרציני עד מאוד, זוויתי וקונטרפונקטי עד לקנצונטה קלילה שבקלילות. את עוצמת המבע שלו משווים לעתים לזו של מארנציו. נוסף למדריגלים המפורסמים שלו, כתב נאנינו מוטטים, מוזיקה לקינות, קאנונים ושירי קודש. נכון ל-1980 לא יצאה לאור שום מהדורה מלאה של יצירותיו, והרבה מן המוזיקה שלו עודנו בכתב יד.

סולם ערכים,דבר חשוב בחיים.

 

סליירי אנטוניו

מלחין החצר של הקיסר וכנראה גם יריב גדול של מוצרט

במהלך תקופת יצירתו בווינה, רכש לו סליירי מעמד של מנצח ומלחין מחונן, בעיקר בתחום האופרה אך גם בתחום המוזיקה הדתית והמוזיקה הקאמרית. הוא הלחין יותר מ-40 אופרות, ומספר רב של מיסות בתחום המוזיקה האינסטרומנטלית הלחין סליירי מספר קטן יחסית של יצירות, בכלל זה שני קונצ`רטי לפסנתר, קונצ`רטו לעוגב, קונצ`רטו לחליל, אבוב ותזמורת ואוסף של 26 וריאציות על "השיגעון של ספרד" או "לה פוליה" (La Follia di Spagna) שהיה ריקוד עתיק ומושא לווריאציות רבות של מלחיני תקופת הבארוק.

עם  שמחליט על שלום, יגשים את החלום.

עמירן עמנואל

עמנואל פוגצ`וב נולד בוורשה בשנת 1909, להורים ילידי אוקראינה. אביו, שניאור-זלמן פוגצו`ב, הקים וניהל בוורשה בית ספר עברי ראשון.  ב-1914 חזרה המשפחה לרוסיה. את הנגינה בפסנתר החל עמירן במוסקבה בגיל 10 לערך.

את המוזיקה ל"בת יפתח", חיבר בגיל 12, והשמיעה למשורר חיים נחמן ביאליק.

בשנת 1921, לאחר סגירת בית הספר "תרבות" ,עזבה המשפחה את מוסקבה. בדרכה לישראל שהתה המשפחה כשנה בוורשה ושלוש שנים בברלין, שם המשיך עמירן את לימודי המוזיקה בקונסרבטוריון.

בישראל עבד עמירן במטעי הטבק במזכרת בתיה, כפועל בנין בתל אביב ובבית חרושת ביפו.  תוך כדי לימודיו הכלליים המשיך גם בלימודי המוזיקה.  יצירותיו של עמירן רבות.למעלה מ-600 שירים שחלקם הפכו לנכס זמרתי, כולל עשרות שירים שהיו לריקודי עם כמו  "שאבתם מים בששון", "כי מציון", "דודי צח ואדום" ועוד.  מוזיקה לתיאטרון, מוזיקה לחגיגות העדלאידע בפורים.  ביכורים בחיפה, שמחת בית השואבה בירושלים וכן מסכתות לקיבוצים יצירות לפסנתר רפסודיה אלגית, טוקטה לפסנתרקלידון, עשרים וששה קטעים למתחילים.  "רון פסנתר", שישה-עשר קטעים למתקדמים יצירות לתזמורת מוזיקה ווקאלית שירים אמנותיים מוזיקה לכלי נשיפה ופסנתרמוזיקה למחזות וסרטים.

פניני לשון אומרים המון,

פאגאניני ניקולו

נולד ב-27 באוקטובר 1782 – 27 במאי 1840, כנר ומלחין איטלקי נחשב לאחד מגדולי הכנרים בכל הזמנים.   פאגאניני נולד בג`נובה שבאיטליה. אביו,לימד אותו לנגן בכינור בגיל 7, ופאגאניני החל להלחין בטרם מלאו לו 8 שנים. בגיל 12 פאגאניני ניגן את הקונצרט הפומבי הראשון שלו. בגיל הנעורים למד ממספר מורים. במהרה הוא התפרסם ברחבי איטליה, אך עם הצלחתו החל לשתות לשוכרה ולהמר. הקריירה של פאגאניני ניצלה בזכות גברת שזהותה לא ידועה שלקחה אותו תחת חסותה באחוזתה, שם הבריא והמשיך ללמוד נגינה בכינור למשך מספר שנים. באותו הזמן, למד גם לנגן בגיטרה. 

בריאותו של פאגאניני הדרדרה כתוצאה מהרעלת כספית. המחלה גרמה לו לאבד את היכולת לנגן בכינור, והוא פרש מנגינה בסביבות שנת 1834.  פאגאניני פיתח שיטות חדשות של נגינה בכינור והמוזיקה שכתב הייתה מורכבת מאוד. עשרות שנים אחרי מותו כנרים עדיין לא היו מסוגלים לנגן את יצירותיו. הוא השאיר אחריו סדרה של סונטות, קפריצ`יות, שישה קונצ`רטו לכינור, רביעיית מיתרים ויצירות רבות המשלבות נגינה בגיטרה.

צדק, טוב שיאמר ויעשה.

 

צ`ייקובסקי פיוטר איליץ

 

נולד ב- 7 במאי 1840 – 6 בנובמבר 1893 מגדולי המלחינים של רוסיה, ומן החשובים בתקופה הרומנטיתעם סיום לימודיו בשנת 1865 עבר צ`ייקובסקי לעבוד כמוֹרה בקונסרבטוריון שהקים הפסנתרן ניקולאי רובינשטיין במוסקבה, שם הלחין את יצירותיו הרציניות הראשונות הסימפוניה הראשונה "חלומות של חורף", ואת האופרה הראשונה שלו "וויוודה". הסימפוניה הראשונה שלו שהיא גם היצירה הראשונה לתזמורת בפורמט גדול ונרחב, התחיל צ`ייקובסקי לכתוב במרץ 1866. צ`ייקובסקי דחף את עצמו לקצה גבול היכולת שלו בכתיבת סימפוניה זו,המחיר היה כבד.  צ`ייקובסקי התמוטט רגשית וסבל מהתמוטטות עצבים קשה.  לאורך כתיבת יצירה זו חווה צ`ייקובסקי פחדים שמא ימות ולא ייספיק לסיים אותה. הדרישות לשלמות אותן הציב אל מול פניו, גבו את מחירן. לאחר שהתאושש וסיים את הסימפוניה, הגיש אותה לבדיקה והמלצות לאנטון רובינשטיין. רובינשטיין לא אישר את היצירה ודרש שינויים נרחבים. צ`ייקובסקי שינה בהתאם להמלצות. בביצוע הבכורה בוצעו רק הפרק השני והשלישי. המנצח ניקולאי רובינשטיין לא הסכים עם הסימפוניה ובעיקר לא עם הפרק הראשון והאחרון. אמנם סימפוניה זו נושאת כותרת "חלומות של חורף" אך היא לא סימפוניה פרוגרמטית. צ`ייקובסקי ביטא הלך רוח ותחושות אשר הובילו לכתיבת הנושאים והכותרת. הפרק הראשון מבוסס על שתי מנגינות עם רוסיות. גם לפרק השני כתב צ`ייקובסקי מנגינה בסגנון מוזיקה רוסית עממית. הפרק השלישי "סקרצו" מבוסס על סונאטה בדו דיאז מינור לפסנתר, אשר נכתבה שנה לפני כן. העדות להשפעת מנדלסון ושומן ניכרת בפרק זה. יחד עם זאת, החלק המרכזי, הכתוב בקצב הואלס, אופייני לצ`ייקובסקי ומבשר את בוא הואלסים, שכתב בבאלטים ובאופרות שלו. את הפרק האחרון של הסימפוניה מבסס צ`ייקובסקי על שיר עם רוסי ידוע באותם ימים, "פריחת הפרחים". כבר ביצירה זו ניתן לראות, שיכולת התיזמור של צ`ייקובסקי התפתחה והבשילה לחלוטין, על אף גילו הצעיר.

קשב לאחר חשוב כמו היות קשובים לעצמנו.

קלמנטי מוציו

נולד ב-24 בינואר 1752 – 10 במרץ 1832 פסנתרן ומלחין איטלקי שחי את מרבית שנותיו באנגליה. רוב היצירות שכתב היו לפסנתר.  יצירותיו המפורסמות ביותר הן שתי הסונאטות, שאותן כתב ב- 1779 ו-1780. קלמנטי התפרסם ונחשב לאחד הפסתרנים הטובים בעולם.

ב- 1781 יצא קלמנטי להופיע באירופה. בהיותו בווינה, הסכים להתחרות נגד מוצרט, על מנת לשעשע את הקיסר יוזף השני. כל אחד מהם ניגן קטע שהלחין בעצמו. שתי היצירות היו מעולות ולכן הכריז הקיסר על שוויון בין המתמודדים. הסונאטה בסי במול מז`ור של קלמנטי הרשימה את מוצרט מאוד, והוא אפילו השתמש בה עשר שנים לאחר מכן לאופרה הנודעת שלו, "חליל הקסם". קלמנטי ידע שהשפיע על מוצרט, ובכל המהדורות של הסונאטה שלו דאג להבהיר, שהיא נכתבה זמן רב לפני "חליל הקסם". על כל פנים, מוצרט לא העריך את קלמנטי במיוחד, ובמכתב לאחותו כינה אותו "מכניקוס ותו לא" (בעל טכניקה מבריקה ללא עומק).

ב-1782 חזר קלמנטי לאנגליה.  הוא המשיך להלחין, לנגן וללמד נגינה. שניים מתלמידיו הבולטים היו יוהאן בפטיסט קרמר וג`ון פילד, שלאחר מכן הרשים את פרדריק שופן בנגינתו.  קלמנטי הקים בית מלאכה לפסנתרים, שנשרף ב-1807. באותה שנה הוא הפך להיות המוציא לאור של יצירות לודוויג ואן בטהובן .

ב-1810 ערך קלמנטי הופעה גדולה לסיכום כל יצירותיו.  ב-24 בינואר 1813 הקים, יחד עם נגנים אחרים, את "האגודה הפילהרמונית של לונדון". ב-1830 עבר קלמנטי לגור ליד ליצ`פילד, ושם עברו עליו שנותיו האחרונות, עד למותו בגיל 80. הוא נקבר בכנסיית וסטמינסטר. במהלך חייו התחתן קלמנטי שלוש פעמים.

רצונו של אדם, כבודו.

ריינר   רודולף יוהאן יוזף

 

היה צעיר בניו של קיסר האימפריה הרומית הקדושה קיסר לאופולד השני, ואחיו הצעיר של הקיסר פראנץ. היה מהאנשים הקרובים ביותר ללודויג ואן בטהובן המפורסם יותר ממנו. רודולף ניכר בכישרונו מוזיקלי. בגיל 15 החל להופיע בנגינה בפסנתר. הוא נכנס לדפי ההיסטוריה המוזיקלית בכך שבשנים 1803-4 החל לקחת שיעורי תאוריה אצל בטהובן, ובכך התחילה ידידות שנמשכה 20 שנים, במהלכן למד אצל בטהובן בעיקר קומפוזיציה.

בין שאר הדברים שבהם רודולף היה עזר רב לבטהובן בנושאים אישיים. רודולף התערב והצליח להסדיר את הבעיה.

על יצירותיו של רודולף נמצאים המון שרבוטים ותיקונים בכתב ידו של בטהובן, שכן הוא עבד איתו באופן צמוד ועקבי ביותר. רודולף פרסם בחייו 3 יצירות: ווריאציות על נושא של בטהובן לפסנתר, סונטה בלה מזו’ר לקלרינט ופסנתר, וכן היה אחד מאלה שלקחו את האתגר של דיאבלי, וכתב על הואלס שלו

כ-50 וריאציות ופוגה, שאותן פרסם (כנראה סמוך לזמן שבו גם בטהובן עבד על ווריאציות דיאבלי שלו). בין השאר כתב מוזיקה לפסנתר, תיזמר כמה ריקודים, מוזיקה לקלרינט, לכינור ולקול. הספקו היה מועט, אבל מושקע. הוא השאיר אחריו גם עוד המון יצירות בלתי גמורות ופרגמנטים. רודולף איננו פורץ דרך כמו מורו המפורסם, ויצירותיו כתובות בשפה המוזיקלית ובצורות שהיו מקובלות באותה התקופה

רודולף נפטר בבאדן ב-23 ביולי 1831, ונטמן בבית הקבורה הקיסרי שבווינה.

שנאה, מעוורת.  חשוב להמנע ממנה.

 

שופן פרדריך

נולד ב-1 במרץ 1810 – 17 באוקטובר 1849, מלחין ופסנתרן פולני מהתקופה הרומנטית נולד בכפר ז`לאזובה וולה אשר במרכז פולין, באזור מאזוביה.

שופן נכנס להיסטוריית המוזיקה כרפומטור לא רק בסגנון הנגינה (בביצוע) אלא גם בסגנונות ההלחנה הרבים שלו. בעיקרון, ניתן לחלק את סגנונות היצירות שלו לפסנתר לשלוש קבוצות  קבוצה אינסטרומנטלית   * קבוצה ריקודית    * קבוצה ספרותית בלדה, נוקטורן פרלודים.

שופן היה בין הראשונים שכתבו פרלודים לא כמבוא לפרק "עיקרי", אלא כז`אנר עצמאי שמלא ברגש, אופי וייחוד, אפילו במסגרת 16 תיבות בלבד (לדוגמה, פרלוד מס` 7 בלה מז`ור). שופן, בעקבות באך, כתב את הפרלודים בכל הסולמות, אולם סדר היצירות אצלו לא היה כרומטי (כמו של באך) אלא לפי סדר מעגל הקווינטות.

אטיודים , באטיודים שלו, הפך שופן את התרגילים הטכניים הפשוטים ליצירות גאוניות.  האטיודים של מלחינים באותה התקופה מחווירים לעומת העוצמה והרגש של האיטיודים השופניים.  האטיודים זכו להיות מייצגי הטכניקה הרומנטית לפסנתר, ואבן פינה בספרות הפסנתר כולה סקרצי.

שופן היה גם בין הראשונים שכתבו סקרצי לפסנתר, ובין הראשונים שכתבו סקרצי לביצוע כפרק עצמאי, ולא במסגרת של יצירה בצורת סונאטה. שלושת הסקרצי הראשונים דומים לאימפרוביזציה על הפסנתר (בחלקם הראשון) בעוד שהקטע האמצעי נוגד להם ניגוד עצום. הסקרצו הרביעי שונה מהשאר, בעל הלך רוח קל יותר.

אימפרומטי ,שלושת האימפרומטי שיצאו לאור (והרביעי שיצא לאור לאחר מותו) הם אימפרוביציות כתובות. הראשון מלא המרץ השני דמוי הבלדה והשלישי הסוחף. אף על פי שאת הרביעי לא הוציא שופן לאור בחייו הוא המפורסם מבין הארבעה ולדעת רבים גם היפה ביותר.

יצירותיו של שופן בתחום הריקוד היו חלק מגל שהתחיל כבר בסוף המאה ה-18, שהפקיע את מקצבי הריקוד הפשוטים מתחום רחבת הריקודים והעביר אותם לתחום המוזיקה ה"רצינית", שנועדה להאזנה ולא לריקוד. קובצי המזורקות, הפולונזים והוואלסים שלו הם דוגמאות לגאונותו של שופן בתחום המיניאטורה המוזיקלית. בעוד הוואלסים שלו הם פריזאיים מאוד בסגנונם, במזורקות ובפולונזים הוא מערב סגנונות עממיים פולניים, אך צובע אותם בסגנונו האישי והאינטימי הפולונזים.

קבוצה ספרותית, הבלדה והנוקטורן אצל שופן מרמזים על התייחסות לשתי סוגות ספרותיות. הנוקטורנים של שופן, בין היצירות האהובות ביותר שלו, הושפעו מאוד מהנוקטורנים לפסנתר של המלחין האירי ג`ון פילד, והם קטעי אופי קצרים, שנועדו להשרות תחושה "לילית". הבלדות, לעומת זאת, הן יצירות רחבות היקף (רובן בצורת סונאטה, צורה ששופן פנה אליה לעתים רחוקות יחסית), ואמורות לייצג פן אפי ודרמטי יותר של המוזיקה

הנוקטורנים,הם המקום שבו שופן מדבר באמת מהלב. הנוקטורנים כל כך ייחודיים לו (אף על פי שג`ון פילד כתב נוקטורנים לפניו) והם משקפים את שופן בכל דרך אפשרית: מהנוקטורן אופוס 9 מספר 2 ,הפילדי ביותר ועד הנוקטורן אופוס 48 מספר 1 הדרמטי והסוער ביותר

בלדות,בניגוד לאטיודים ולפרלודים הבלדות הן יצירות בקנה מידה עצום. רובן בצורת הסונאטה. מלחינים רבים מאותה התקופה (כמו שומאן, לו הוקדשה הבלדה השנייה) שיבחו את הבלדות והקנו להם מקום של כבוד בספרות הפסנתר

מגוון היצירות ענקי לכן לא הבאתי לכאן.

תמונה אחת, שווה אלף מילים.

תמיר פרופסור אלכסנדר

נולד ב-1932 – פסנתרן, מלחין, מורה ומרצה, מפיק מוזיקלי, ידוע כאחד מדואו הפסנתרנים תמיר-עדן

אלכסנדר תמיר (וולקוביסקי) נולד בוילנה ב-1932, ניגן והלחין כבר בהיותו ילד ואף זכה בתחרות מקומית בעת ששהה בגטו וילנה. לאחר מלחמת העולם השנייה עלה ארצה ולמד באקדמיה למוסיקה ע"ש רובין בירושלים. ב-1955 הקים עם הפסנתרנית ברכה עדן דואו פסנתרנים אשר פעל במשך 50 שנה.

1968 הקים עם עדן את מרכז טארג למוזיקה בעין כרם. מאז הוא מארגן ומפיק אירועים מוזיקליים, שופט בתחרויות מפורסמות, מקדם מוזיקאים צעירים, מנחה קונצרטים מוסברים וחבר בוועדות שונות בתחומי האמנות. ב-2001 קיבל ביחד עם ברכה עדן תואר "יקיר ירושלים" על תרומתם הגדולה לחיי המוזיקה ולטיפוח מוזיקאים ישראלים ירושלמים

תמיר מכהן כיום כפרופסור למוזיקה ומרצה באקדמיה למוסיקה ולמחול בירושלים

צמד הפסנתרנים ברכה עדן ואלכסנדר תמיר נפגשו באקדמיה למוזיקה ע"ש רובין בירושלים, שם למדו. ב-1955 הציע להם המורה שלהם אלפרד שרדר לנגן יחד, ומאז ובמשך 50 שנה לא חדלו לנגן ולהופיע למרות עיסוקיהם המרובים בתחום המוזיקה הקלאסית, עד מותה של ברכה עדן בשנת 2006. הדואו של תמיר ועדן הותיר חותם בעולם המוזיקה בארץ ובעולם כולו. הם למדו בארצות הברית אצל הדואו המפורסם ברונסקי ובבין, זכו בתחרות ורצ`לי שבאיטליה לדואו פסנתרנים, הופיעו באולמות רבים ברחבי העולם, וניגנו יצירות לשני פסנתרנים ויצירות לפסנתר ב-4 ידיים של גדולי המלחינים

המוניטין של הדואו כולל ביצועים מקוריים שלהם. הם ביצעו את היצירה של איגור סטרווינסקי "פולחן האביב" שנכתבה במקור לתזמורת, בעיבוד מיוחד שקיבל את אישורו של סטרווינסקי בעצמו. כשהתגלה עותק מקורי של יצירות ברהמס, הוזמן הדואו על ידי ה-BBC (רשות השידור הבריטית) לנגן את הביצוע הפומבי הראשון שלו. השניים גם אחראים להפצת ואריאציות של פאגאניני בעיבוד ויטולד לוטוסלבסקי מחוץ לאירופה

מקווה שנהנתם מנגיעה בחלק קטן מהתרבות המוזיקלית העשירה שיש בעולם.

 
אין חובה. מוזמנים להעביר את השרביט לאחרים או לקחת את האתגר.


מודעות פרסומת

יום נפלא

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s